מהלכות פורים תשעז
(מו"ר הרב אליקים לבנון )

v    יום חמישי, י"א אדר - תענית אסתר (מוקדמת)

א.      תענית אסתר איננה מארבעת הצומות על החורבן. היא איננה נזכרת בפירוש בגמרא, אך יש לה רמז, בלשון חכמים: "י"ג- זמן קהילה לכל". לכן נהגו כל ישראל להתענות ערב פורים, זכר לתענית שתקנה אסתר, או זכר לתענית שמן הסתם התענו היהודים בזמן מלחמתם עם עמלק.

ב.      השנה י"ג אדר חל בשבת, ובשל כך, מוקדמת תענית אסתר ליום חמישי, י"א אדר.

התענית מתחילה מעלות השחר, בשעה  04:27, ומסתיימת בצאת הכוכבים, בשעה 18:03.

ג.        מי שרוצה לאכול או לשתות במשך הלילה, לפני עלות השחר, כאשר הולך לישון ביום רביעי בלילה, ליל י"א, יעשה תנאי שאינו מקבל את התענית בשנתו.

ד.      מעוברות ומיניקות, או חולה שחלה כל גופו ונפל למשכב (למשל, מי שיש לו חום או כאב חזק באחד מאבריו) פטורים מן הצום.

ה.      בתפילת שחרית ובתפילת מנחה קוראים פרשת "ויחל".

       במנחה מפטירים "דרשו ה' בהימצאו", ואומרים "אבינו מלכנו" ותחנון.

ו.        לאחר מנחה נוהגים לתת צדקה, זכר למחצית השקל שהיו נותנים לקניית קורבנות ציבור, וכדי להקדים את שקלינו לשקליו של המן הרשע.

לנוהגים לתת זכר למחצית השקל לפי שוויו של חצי שקל כסף אמיתי, שוויו כיום  נע בין 15 ש"ח ל- 24 ש"ח.

 

v    שבת פרשת תצוה, י"ג אדר - פרשת זכור

א.      קריאת פרשת "זכור" היא חובה מדאורייתא.

ב.      מצוה לקרוא את הפרשה במניין מתוך ספר תורה כשר, כדי "לזכור מה שעשה לנו עמלק ולשנוא אותו בכל עת ועת, ונעורר הנפשות להלחם בו"[1], "ולתת אל ליבנו, שכל המיצר לישראל שנוא לפני הקב"ה. ולפי גודל רעתו, כך תהיה מפלתו"[2].

ג.        רצוי שגם נשים תשמענה את פרשת "זכור" בקריאה הרגילה או בקריאה מיוחדת.

אשה המתקשה להגיע לבית הכנסת, תקרא מתוך חומש ותצא בכך, הואיל ויש דעות שנשים פטורות ממצווה זו[3].

 

 


v    מוצאי שבת, י"ד אדר - ליל פורים

א.      סעודה שלישית - יש להקדימה ולסיימה כך שאפשר יהיה להגיע לתפילת ערבית ולקריאת המגילה בזמן צאת השבת (18:19). כדי להקל על ההיערכות, רצוי לקבוע את תפילת ערבית במוצ"ש כרבע שעה לאחר צאת שבת.

ב.      עם צאת שבת, צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואח"כ להכין את המגילה ושאר החפצים, כדי להביאם לבית הכנסת.

הגבאים יקבעו את זמן ערבית, כ 10-15 דקות לאחר צאת השבת.

אם יש זמן, אפשר לעשות הבדלה לפני תפילת ערבית.

בתפילת עמידה אומרים "אתה חוננתנו" כרגיל (גם אם כבר הבדילו בבית), ומוסיפים "על הניסים".

מי שהביא את המגילה לבית הכנסת בשבת, יקרא בה כמה פסוקים, כדי שלא תהיה הכנה מקודש לחול (המגילה מותרת בטלטול בשבת).

ג.        לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות: "על מקרא מגילה". "שעשה ניסים" ו"שהחיינו".

ספרדים, המברכים "שהחיינו" רק בקריאת הלילה, יכוונו בברכה זו גם על שאר מצות הפורים: קריאת המגילה בבוקר, משלוח מנות, מתנות לאביונים ועל סעודת פורים.

בסיום הקריאה מברכים "הרב את ריבנו". יחיד הקורא לעצמו, לא יברך.

ד.      גם נשים חייבות בקריאת מגילה, בלילה וביום.

בקריאה לנשים, אם בעל הקורא עצמו טרם שמע את קריאת המגילה, יברך הוא את כל הברכות.             

אם בעל הקורא כבר יצא ידי חובתו וקורא עבור הנשים, תברך אישה אשכנזיה שלוש ברכות: "לשמוע מגילה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו".

אם אין אישה אשכנזיה וקורא רק לנשים ספרדיות, יש הנוהגות כשיטת מרן בעל השו"ע, שאשה מברכת "על מקרא מגילה", ויש הנוהגות כשיטת הבן איש חי, שנשים אינן מברכות, והקורא עבורן יקרא בלי ברכה.

ה.      חובה לשמוע כל מילה מפיו של בעל הקורא, ועל כן, חייבים להיות מרוכזים בשמיעה.

מי שלא שמע מילה או יותר, יקרא מתוך החומש וישיג את בעל הקורא. אפשר להשלים עד מחצית מהמגילה בקריאה מחומש.

ו.         מצווה לחנך את הילדים לקריאת המגילה ולהביאם לבית הכנסת. אולם, ילדים הקטנים מגיל 7 לא הגיעו עדיין לגיל חינוך, הם עלולים להפריע, ולכן, אין להביאם. מי ששמר עליהם בבית, ישמע אחר כך את הקריאה.

ההורים נקראים לחנך את ילדיהם להכות את המן, אולם בגבולות של זמן, כדי שלא להאריך את הקריאה יתר על המידה, ולגרום טרחה יתירה לציבור.

ז.       לאחר תפילת ערבית וקריאת מגילה, מי שלא הבדיל, יזכור לעשות הבדלה בבית.

ח.      אין מצווה לשתות יין בליל הפורים, וטוב לב משתה תמיד.

 


v    יום ראשון, י"ד אדר, יום הפורים

ביום ראשון מהבוקר, ארבע מצוות לפנינו:

א.      מקרא מגילה

אשכנזים מברכים שלוש ברכות גם בבוקר, ומכוונים בברכת "שהחיינו" על כל מצוות היום הנוספות: מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים.

ספרדים אינם מברכים "שהחיינו".

ב.      מתנות לאביונים

מצווה עיקרית ביום הפורים היא לתת מתנות ולשמח את האביונים.

כמו בכל השנים, וביתר הדגשה, בגלל המצב הכלכלי הקשה הפוקד משפחות רבות, ראוי למעט במצוות משלוח מנות, ובמקום להוציא הוצאות על מנות יקרות, ראוי להעביר יותר סכומים למצוות מתנות לאביונים.

כדי להעביר את המתנות למי שצריך, נכון להקדים ולתת את המתנות לידי גבאי הצדקה בימים שלפני פורים, על מנת שיוכלו להיערך כראוי ולהעבירן ביום הפורים עצמו.

מי שאינו מוצא אביונים ביום הפורים, יפריש כסף, ויתן כאשר ימצא עניים.

ג.        משלוח מנות

חייב כל אדם, איש ואישה, נער ונערה, לשלוח לפחות שתי מנות לחבר אחד. איש ישלח לאיש, ואישה תשלח לאישה.

ד.      סעודת פורים

ראוי ונכון להתפלל מנחה לפני הסעודה.

זמן מנחה גדולה הוא בשעה 12:18. לאחר מכן יכול להתחיל בסעודה.

"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע". אולם, החושש שמא ישתכר וינהג בקלות ראש או חלילה יגיע להקאה וכד', ישתה מעט יותר מהרגלו ודי בזה.

 

נזכה לקיים את מצוות הפורים כהלכתם,

ובמיוחד, למחות את זכר עמלק.



[1] על פי ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה קפט'.

[2] על פי ספר החינוך מצווה תרג'.

[3] דעת החינוך שרק הגברים (שהם עושי המלחמה והנוקמים) מחויבים במצווה זו, אך המנחת חינוך (שם) חולק עליו ומחייב גם את הנשים, ככל מצוות עשה שאין הזמן גרמא.

  |  

חפש באתר :
 

 

 

יהדות, פרשת שבוע, פורומים, חגים