בכל בית ישנם מוצרים רבים שאינם מסומנים ככשרים לפסח. חלק מן המוצרים הללו חובה לבער לפני הפסח, או למכור לגוי, וחלק מהם ניתן להשאיר בבית או אפילו להשתמש בהם בפסח.
מוצרים שאין בהם חשש חמץ, ומותר להשתמש בהם בפסח גם אם אין עליהם כשרות לפסח.
מוצרים שתהליך הייצור שלהם עלול לכלול חמץ (ייצור בסביבת חמץ, או עזרים מחמץ), ולכן אין להשתמש בהם בפסח אם אין עליהם כשרות לפסח. אולם אין איסור הלכתי להותיר את המוצר בבית עד לאחר הפסח. רצוי להצניעו כדי שלא ישתמשו בו בפסח בטעות.
מוצרים שיש בהם תערובת חמץ או חשש לתערובת חמץ, ואיסורם מדרבנן. אפשר למכור מוצרים אלו במכירת החמץ, גם לפי הדעות שמחמירות שלא לכלול במכירה מוצרי חמץ גמור. בקטגוריה זו כלולים גם מוצרים שיש בהם חומרי גלם שלעיתים מופקים מחמץ אך אין בכך וודאות, ומחמת הספק מותר למוכרם.
מוצרים שיש בהם חמץ גמור, ושיעור החמץ גדול מכזית (שיעור זה כלול באיסור 'בל יראה'). לכתחילה נהגו לבער מוצרים כאלה ולא לסמוך על המכירה. אם כי מעיקר הדין במקום צורך מותר למוכרם לגוי.
כמה מהרכיבים המרכזיים שמעורבים במוצרים רבים ועלולים להיות מופקים ממקור חמץ: אלכוהול, מלטודקסטרין, ויטמין E, ויטמין C, ויטמין B2 (ריבופלאבין), ויטמין B12 (לעיתים התבלינים מסומנים בשם כללי: ויטמינים), תמציות שונות, גלוקוז, מלח לימון, חומצת לימון (חומצה ציטרית), לתת, שיבולת שועל, גלוטן, שמרי בירה, תמצית שמרים, גלוקוזאמין, שעורה, דקסטרוזה, קמח, כוסמין, דגנים, חומרי טעם, רימולאז', סובין, מלטיטול, חומצה אסקוריבית.
גם כאשר כל חומרי הגלם הללו אינם מופיעים, ייתכן שהמוצר אינו כשר לפסח, שכן כשרותו תלויה גם בכשרות כלי המפעל וסביבת הייצור.
גם מוצרים המסומנים 'ללא גלוטן' עלולים להיות חמץ גמור! כמובא בפירוט כאן.
בדרך כלל אין בה בעיית חמץ, כיוון שהיא עשויה מעמילן תירס, אך יש גם אבקות אפייה שעשויות מעמילן חיטה. לכן, ראוי למוכרן, אך ודאי שלא לבערן.
אורז הוא קטנית ולא חמץ.
אשכנזים:להצניע.
ספרדים:מותר בשימוש בכשרות לפסח, כל אחד לפי מנהגו בברירה, לדעת הסוברים שאין להחמיר באכילת קטניות, יש לרכוש אורז עם תווית 'כשר לפסח', משום שלפעמים האורז נארז בטחנות ובבתי אריזה של קמחים או סולת.
אורז הוא קטנית ולא חמץ.
אשכנזים:להצניע.
ספרדים:מותר בשימוש בכשרות לפסח, כל אחד לפי מנהגו בברירה, לדעת הסוברים שאין להחמיר באכילת קטניות, יש לרכוש אורז עם תווית 'כשר לפסח', משום שלפעמים האורז נארז בטחנות ובבתי אריזה של קמחים או סולת.
ייתכן שיהיו בו קטניות אם משתמשים ב'קורן סירופ', וייתכן שיהיה בו חמץ גמור אם משתמשים בגלוקוזה.
גלידות עם עוגיות: ראוי לבער.
באחרות: למכור. יש מלח לימון, וייתכן שהוא הופק מחמץ. גם בתמציות טעם שהוכנסו לגלידה יש לעתים אלכוהול שהופק מחמץ.
בתהליך ההכנה יש חשש למגע עם מים. גריסים בהשגחת 'העדה החרדית' אינם נרחצים במים.
רוב הפיצוחים נקלים עם תפוחי אדמה, אך לעתים משתמשים בקמח חיטה. כיוון שמדובר בספק, ניתן לכתחילה לסמוך על המכירה, גם למחמירים שלא למכור חמץ גמור.
בפיצוחים בהשגחת 'העדה החרדית' מעורב קמח תפוחי אדמה, ודי להצניעם.
בוטנים אמריקאיים נחשבים לחמץ וראוי לבערם.
לספיגת המים בדג משתמשים בדרך כלל בסודיום פוספט, ואין בו בעיה. לעתים מוסיפים להם עמילנים, אך אין זו מציאות שכיחה.
לפעמים מיוצר בלא חשש חמץ כלל, ולפעמים מיוצר בתהליך תסיסה עם חומרים שיש בהם חשש חמץ.
בהנחיה זו כלול גם חומץ בלסמי, אותו צריך למכור מחשש תערובות נוספות.
בממתקים אלה בדרך כלל יש קמח בשיעור גבוה, ולעיתים מבוססים על גלוקוזה מחיטה.
במקום צורך, כאשר ברכיבי המוצר אין קמח, יש מקום להקל ולמוכרו.
למכור: ברנדי, קוניאק, גראפה, טקילה, רום, ערק, אוזו, שרי ברנדי.
לבער: וויסקי, וודקה, בירה.
משקאות שלפעמים מופקים מדגנים, ויש לשקול את מכירתם לגוי לפי הצורך: בנדיקטין, ג'ין, ורמוט, מרטיני, קמפארי, ליקרים שונים.
עובר הרטבה בתהליך הייצור. לעיתים ההרטבה מתרחשת רק לאחר קליית הגרעינים, כשכבר אינם מחמיצים, ועל כן למקל למכור לגוי יש על מה לסמוך.
מעורבים בהם דקסטרוזה או מלטו דקסטרין, ולפעמים ממתיק נוזלי שמכיל סורביטל, ועלול להיות בהם קטניות או חמץ גמור. ממתיקים בהם יש - מלטודקסטרין חיטה. זה חמץ- ואותם לבער
בחלק מהארצות (בפרט באירופה) הרכיבים העיקריים (גלוקוזה ומלטודקסטרין) יכולים להיות מופקים מחיטה, ולכן יש מקום להחמיר ולבער. אך מחמת הספק די מעיקר הדין למכור לגוי.
קטנית ולא חמץ. אשכנזים:להצניע. ספרדים:מותר בשימוש בכשרות לפסח, כל אחד לפי מנהגו בברירה
מעיקר הדין בעופות שאינם מעובדים (באריזת המשחטה המקורית) מותר להשתמש גם ללא הכשר לפסח.
כיוון שהעוף ניזון מתערובת חמץ, יש חשש רחוק מאוד שיימצא בו חמץ, וטוב להימנע מספיקות.
עופות מעובדים, טחונים, חייבים הכשר לפסח.
אם הוא 100% - להצניע.
אם לא - למכור - עלולים להכיל גם תערובת מחמשת מיני דגן.
אשכנזים - להצניע. ספרדים - אם אין הכשר לפסח להצניע (לעיתים נארז בסביבת חיטה ונדבקת בהם אבקה).
בדרך כלל בטחינת הכוסמין אין מים, מעיקר הדין להצניע אך מומלץ למכור.
לקמח עץ השדה - לחץ כאן
הותזו על החיטה מים. היא אינה עוברת השריה, ואין ניכרים בה סימני חימוץ. הדבר נכון לקמח מכל מיני הדגן (גם קמח שנפתח לפני פסח).
תערובות קמחים, כמו קמח שמרים, מכילים רכיבי גלוטן שנחשב כחמץ גמור וראוי לבערו. (גם חלק מהקמחים שנמכרים כ'קמח מנופה' משווקים עם תוספות, יש להתבונן ברכיבי המוצר).
לקמח עץ השדה - לחץ כאן
רוטב טריאקי המקורי מבוסס על רוטב סויה, שבמקורו מכיל חיטה וצריך לבערו. ישנם רטבי טריאקי תעשייתיים שברשימת הרכיבים שלהם לא מופיעה חיטה, ובמקרה זה אפשר למכור (גם אם יש אזהרת גלוטן).
רוטב סויה מקורי מכיל חיטה וצריך לבערו. ישנם רטבי סויה תעשייתיים שברשימת הרכיבים שלהם לא מופיעה חיטה, ובמקרה זה אפשר למכור (גם אם יש אזהרת גלוטן).
מכיל עמילנים, תמציות טעם שמכילות אלכוהול, חומץ שמיוצר מאלכוהול, מייצבים אחרים - עד 50%
אם ברכיבים מופיעה חומצה אסקרובית (ויטמין C) עדיף למכור משום שלעיתים מופק מחמץ.
שימורים למיניהם - למכור. לעיתים מעורבים בהם חומצה ציטרית (חומצת לימון) או חומרים משמרים אחרים שמופקים מחיטה.
עלול להכיל תמציות שמופקות מחמץ.
שוקולדים על בסיס וופל (כגון: טורטית, פסק זמן) ראוי לבער, וכך גם שוקולד בתוספת עוגיות.
אם כתוב על המוצר שהוא מכיל קמח - ראוי לבער. אך פעמים רבות הם מכילים קמח תפוחי אדמה, והם אינם חמץ כלל.
לעיתים מעורבים בהם חומצה ציטרית (חומצת לימון) או חומרים משמרים אחרים שמופקים מחיטה.
תה טהור (שחור, ירוק, וכדו') אינו מכיל חמץ, ודי להצניעו. לכתחילה אין להשתמש בו בפסח ללא הכשר לפסח מחשש לתהליכים חריגים.
תה בטעמים שמכיל תמציות טעם יש למכור, משום שהן עלולות להיות מופקות מחמץ.
לפרוט רחב ובו הסבר על כל מוצר לחץ כאן
רצוי שיהיה לו הכשר, אך אין זו חובה. לשם כך ניתן לסמוך על כל הכשר.
יש עמילן כדי שלא יידבק. בדרך כלל סינטטי או מתירס, עקרונית יכול להיות גם מחיטה אבל לא מצוי. ראוי לא להכניס לפה בפסח מחמת הספק, והרוצה לצאת מידי כל חשש ימכור
פרט לסבון כלים ונוזל ניקוי למדיח בהם רצוי הכשר - ניתן לסמוך על כל הכשר לשם כך.
פרט לסבון כלים ונוזל ניקוי למדיח בהם רצוי הכשר - ניתן לסמוך על כל הכשר לשם כך.
בדרך כלל אין בהם חמץ, וגם אם יש - אין הוא ראוי למאכל כלב.
כפפות עם אבקה- יכול להיות בהן עמילן חיטה
למהדרין יש לרכוש כפפות ללא אבקה
אם טעם הנוזל שנסחט מן המגבון פגום, אין צורך בכשרות לפסח.
ללא אלכוהול - אין צורך בכשרות
אין צורך בכשרות כיון שטעמם פגום למאכל אדם,
מלבד אודם ושפתון שפעמים רבות היצרן אינו פוגם אותם ממאכל כלב, ולכן יש לרכוש עם כשרות.
מסיר שומנים - רגיל / קר / מהיר
אין צורך בהכשרבמרכך שיער יש מחמירים מדין סיכה כשתיה, גם אם נפסל ממאכל כלב
נוזל ניקוי - מדיח /חלונות /ניקוי תנור /שטיפת רצפה
אין צורך בהכשרבייצור האלומיניום משתמשים בשמן, ולפעמים משתמשים בשמן TALLOW, שמן מן החי שאינו כשר.
לעיתים מכיל עמילן, ולכן צריך הכשר לפסח.
בנייר ללא הכשר אפשר לבדוק האם מכיל עמילן, לפי ההוראות כאן.
בחלקם יש חמץ, אך נעשה בהם שינוי ופגימה, והם אינם מיועדים למאכל. המהדר ורוצה לצאת מידי חשש ימכור אותם לגוי.
אם טעמו פגום-אין צורך בכשרות.
ישנם חברות בהם בטעם לא פגום בכדי שלא יפגם האוכל בטעמם - בחברות אלו צריך כשרות.
קרם לחות / גוף - מבוגר / תינוק
אין צורך בהכשריש מחמירים ומצריכים למכור. בתהליך ייצורם משתמשים בעמילן. בדרך כלל העמילן הוא עמילן תירס, אך ייתכן שישתמשו גם בעמילן חיטה. יש פוסקים [1] שמקלים גם כאשר ידוע בוודאות שמדובר בעמילן חיטה.
יש צורך בכשרות לכל השנה, אך לא כשרות מיוחדת לפסח.
לגבי המכסה - מעיקר הדין אין צורך בכשרות, שכן הכלים אינם ראויים למאכל כלב.
יש מהדרין שמחמירים לרכוש כלים כשרים לפסח.
אפשר לפתוח את מקום החיבור ולבדוק האם מכיל עמילן, לפי ההוראות כאן
בתהליך ייצורם משתמשים בעמילן. בדרך כלל העמילן הוא עמילן תירס, אך ייתכן שישתמשו גם בעמילן חיטה.
מעיקר הדין אין צורך בכשרות, שכן הכלים אינם ראויים למאכל כלב.
יש מהדרין שמחמירים לרכוש כלים כשרים לפסח.
אפשר לפתוח את מקום החיבור ולבדוק האם מכיל עמילן, לפי ההוראות כאן
יכול להכיל עמילן, אך כיון שלא ראוי למאכל כלב להצניע.
במוצר ללא הכשר אפשר לבדוק האם מכיל עמילן, לפי ההוראות כאן.