מוצאי שביעית – כל מה שצריך לדעת

הרב יצחק דביר

שנת השמיטה הסתיימה, אך דיניה ממשיכים ללוות אותנו.

בשורות הבאות נסקור את ההשלכות של השמיטה לגבי ההמשך:

גינת הבית

מותר לשוב לעבוד בגינה כרגיל, אך יש להקפיד על הנקודות הבאות:

• יש לרכוש שתילים רק ממשתלות שלא עבדו בשמיטה באיסור (השבתה, מצע מנותק, היתר מכירה, או גויים). לרשימת המשתלות לחצו כאן
• בצמחים חד שנתיים יש להקפיד על כך לפחות עד טו חשון, בצמחים רב שנתיים לפחות עד ראש חודש כסלו, ובפקעות ועצי נוי יש להקפיד עד לסוף השנה השמינית (ראש השנה תשפד).
• עצי פרי בכל השנים יש לרכוש רק ממשתלות תחת פיקוח הלכתי. לרשימת המשתלות לחצו כאן
• שיחי תבלין שבגינה – עלים שנקטפים מהם מעתה אינם קדושים בקדושת שביעית.
• ירקות בגינה שהחלו לגדול מעצמם בשמיטה – אסורים באיסור ספיחין, עד התאריכים המפורטים בלוחות השביעית.
• פירות העץ שהתחילו לגדול בשמיטה – קדושים בקדושת שביעית, ולכן אין לבצע עבודה ישירה בפרי עצמו. אולם עבודה בקרקע ובעץ מותרת.
• פירות אלו הם הפקר, אם נתינת רשות להכנס ולקטוף מהווה הפרעה לפרטיות ושימושי החצר – אין חובה בכך, אך ראוי למצוא הסדר שיאפשר למי שרוצה לקוטפם לבצע זאת (קביעת שעות מסוימות וכדו').
• אין לקצוץ ענפים בשעה שעליהם פירות קדושים בקדושת שביעית ועדיין אינם בשלים, משום שבכך גורמים להם הפסד.
• לאחר שהפירות הבשילו מותר לקצוץ את הענפים כרגיל (ויש מקילים לאחר שעבר שליש מגידולם ואפשר לאוכלם בדוחק), אך יש להניח את הגזם בצד עד שהפירות ירקבו ורק לאחר מכן להשליכו לאשפה.
• מי שיש עץ לימון בגינתו – ראוי שיסמן את הלימונים שכבר החלו לגדול, כדי שידע אלו לימונים קדושים בקדושת שביעית ופטורים ממעשרות, ואלו התחילו לגדול לאחר השמיטה ואינם קדושים וחייבים במעשרות.

רכישה בשווקים

לעת עתה, בשווקים עדיין מצויים פירות וירקות מהשנה שעברה, כך שהחובה להמשיך ולבדוק את מסלולי השמיטה עדיין קיימת. מצב זה ממשיך בחודשים הקרובים כדלהלן:

• פירות העץ שהחלו לגדול בשמיטה קדושים בקדושת שביעית, והם ימשיכו ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים, רוב פירות החורף שייכים לשביעית, ואפילו חלק מפירות הקיץ.
• על ירקות שהחלו לגדול בשמיטה חל איסור ספיחין, עד שיעבור מספיק זמן שהיה אפשר לגדל אותם לאחר השמיטה.
• תבלינים שנקטפו בשמיטה ויובשו יכולים להשאר בשווקים עוד זמן רב.
• יין ושמן מהשמיטה יגיעו לשווקים בחודשים הקרובים.
• פרחי נוי שנמכרים בתחילת השנה נשתלו בשמיטה עצמה, וצריך לוודא שהם לא נשתלו באיסור.

בלוחות השביעית מפורטים התאריכים המשוערים שמהם הפירות והירקות כבר אינם שייכים לשנת השמיטה. למעבר ללוחות השביעית לחצו כאן

מובן שבכל שנה יש להמשיך ולקנות דווקא פירות וירקות תחת פיקוח כשרות. זאת כדי למנוע להמנע מאיסורי טבל, ערלה, רבעי, וכדי לחזק את מי שאיננו מכשיל את הרבים.

ארבעת המינים

הלולב והערבה אינם קדושים בקדושת שביעית, אך אתרוג שהתחיל לגדול בשמיטה יש בו קדושה (ויש נוהגים כך גם בהדסים). לפיכך ברכישת אתרוג יש להקפיד על הנקודות הבאות:

• יש להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל הקדושים, כפי שנהגו במהלך כל הדורות, ובפרט כשהשנה נוספת קדושת שביעית על קדושתם.
• ברכישת אתרוגי אוצר בית דין עלינו להזהר שלא לעבור על דיני שביעית, ולשם כך יש להקפיד לוודא שמדובר באתרוג שגדל בפרדס מפוקח, הפעולות החקלאיות נעשו על פי הוראת בית הדין, וכן החלוקה בהדרכת בית הדין.
• על המוכרים לשמש כשלוחי בית דין, ולכן בשנה זו יש להעדיף ולקנות במקומות מסודרים וקבועים שמחזיקים בשליחות מבית הדין.
• לכתחילה יש להעדיף לרכוש את הסט כולו יחד, כך לא נקבע מחיר לאתרוג לבדו ('הבלעה'), ולדעות שיש קדושת שביעית בהדסים גם הם נקנים בהבלעה.
• אם קונים אתרוג לבדו – נהגו לרכוש בקופסאות סגורות, כך נמנעת ההתעסקות שבבחירת האתרוג לפי טיבו, הדומה לסחורה.
• בכל המקרים יש לוודא שהאתרוג אינו משווק במחיר גבוה מזה שנקבע על ידי בית הדין.

גם אתרוגי חוץ לארץ אין לקנות כדרך המסחר הרגיל (במידה משקל ומניין) אלא בהבלעה עם הלולב, ויש מקילים לקנותם כרגיל, וזה דוחק.

ביעור

פירות או מוצרים הקדושים בקדושת שביעית, שכלו מן השדות– צריך לקיים בהם מצות ביעור ולהפקירם, אם יש בביתו מהם בכמות העולה על כמות הנאכלת במשפחתו בשלש סעודות. הדבר מצוי בעיקר ביין, פירות יבשים (אגוז, שקד, תמר וכדומה), פירות הנשמרים לזמן ארוך במחסני קירור (אגס, תפוח, אשכולית, תפוז, לימון, אבוקדו, קיווי, רימון וכדומה), או פירות שכבשו אותם או עשו מהם ריבות באופן ביתי.

בלוח השמיטה מובא התאריך המשוער שבו כלה מין זה בשדות, בתאריך זה יש להוציא את הפירות (או המוצרים) מן הבית, להפקירם בפני שלשה אנשים ולומר: "אחינו כל בית ישראל, כל מי שצריך ליטול - יבוא ויטול". לאחר מכן אפשר לקחתם חזרה הביתה.

מי שקונה מאוצר בית דין לאחר התאריך הביעור הנקוב בלוח, אינו צריך לבער, משום שהתקיים בהם הביעור ברשות בית הדין. אמנם מי שמקבל מחברו מוצר הקדוש בקדושת שביעית, או אוכל אצלו מוצרים כאלה, צריך לברר שנתקיימה בו מצות ביעור, ואם לא – יפקירו ויבערו כעת.