הדין: המאכל – נחשב כפרווה אם יסירו ממנו בעובי אצבע במקום המגע עם הכלי (ואם הוא יבש בלי שום לחלוחית מספיק לקלוף מעט) [ואם ישנן חתיכות שלא נגעו בכלי הן נחשבות כפרווה]. בכל מקרה גם אם לא קלפו אותו מותר לאוכלו בכלי חלבי, או אפילו בסעודה חלבית, ובלבד שלא יתערבב עם שאריות חלב. כמו כן אין צורך להמתין אחר אכילתו שש שעות. אם התערבב המאכל עם חלב בלא שקלפו אותו – מותר לאוכלו.
הערה: שיקולים נוספים יכולים לשנות את הדין להיתר. במקום הצורך יש להביא את המקרה בפני תלמיד חכם.
