הדין: המאכל – נחשב כפרווה אם יסירו ממנו בעובי אצבע במקום המגע עם הכלי (ואם הוא יבש בלי שום לחלוחית מספיק לקלוף מעט) [ואם ישנן חתיכות שלא נגעו בכלי הן נחשבות כפרווה]. אם לא קלפו אותו אסור לאוכלו בכלי בשרי, או בסעודה בשרית, אך אין צורך להמתין לפני אכילתו שש שעות. אם התערבב המאכל עם בשר בלא שקלפו אותו – המאכלים אסורים (אלא אם כן יש במאכל פי שישים כנגד מקום המאכל שנאסר).
הערה: ספרדים הנוהגים כגר"ע יוסף הקילו להחשיב את המאכל כפרווה כאשר הכלי אינו בן יומו.הערה: שיקולים נוספים יכולים לשנות את הדין להיתר. במקום הצורך יש להביא את המקרה בפני תלמיד חכם.
