במהלך האכילה נופלים על השולחן או מונחים עליו מאכלים שונים, אלו עלולים להותיר עליו מעט לכלוך או שומניות שתדבק לכלים או מאכלים אחרים שיונחו עליו מאוחר יותר. כדי להימנע מכך, מנהג טוב להניח מפה על גבי השולחן בזמן אכילת בשר או חלב.[1] די לייחד מפה לחלב או לבשר, ובאכילת המין השני אפשר להשתמש על השולחן כשהוא גלוי.

שולחן שמשמש גם לבשרי וגם לחלבי ללא חציצה, יש להקפיד לנקותו באופן מוחלט בין הארוחות, וכאשר מגישים לשולחן סירים וכלי הגשה חמים יש להניח משטח חוצץ ביניהם לשולחן, שמא נשפכו בעבר על גבי השולחן מאכלים ממין אחר.[2] בדיעבד אם הניח כלי ישירות על שולחן נקי, הכלי איננו נאסר.

 

[1] השולחן ערוך (יו"ד פט, ד) אוסר לאכול על אותה מפה בשר וחלב זה אחר זה. האחרונים כתבו שדין זה אינו אלא בזמנם, שהיו נוהגים לאכול מהשולחן ממש, ולא בזמננו שאוכלים בתוך כלים. שו"ת הרדב"ז ח"ב תשכא; כה"ח יו"ד פט, סז; ילקו"י יו"ד פט, סה. כמו כן, בבית יוסף שם מבואר שהחשש העיקרי נבע מלכלוכים הדבוקים במפה, חשש זה אינו קיים במפות ניילון או שעוונית שאותן ניתן לנקות בין השימושים.

[2] שהרי אסור שכלי כשר יגע בכלי שבלוע בו טרף - רמ"א יו"ד צב, ח.

© כל הזכויות שמורות לכושרות