כיריים גז – על חצובות הכיריים נשפכים פעמים רבות מאכלים חלביים ובשריים. לפיכך יש המקפידים לייחד חצובות לבשרי ולחלבי,[1] אך רבים אינם נוהגים להקפיד בכך, משני טעמים:
היתרים אלו אינם פשוטים, ולכן סמכו עליהם רק בהנחת כלי על גבי הכיריים, אך אין להניח על הכירים מאכלים באופן ישיר,[4] כגון: חימום פיתות, צליית חצילים וכדומה.
כל האמור נכון בחצובות נקיות משאריות בשר וחלב, אך כאשר על החצובות ישנו לכלוך ממשי של חלב או בשר, אין להניח עליהן כלי מהמין השני.[5] לפיכך יש להקפיד לנקות את החצובות לאחר כל גלישה של תבשיל שבו בשר או חלב.
כיריים חשמליות – דינן של כיריים חשמליות זהה לדין כיריים רגילות, ומותר לחמם עליהן בשרי וחלבי כאשר הן נקיות.[6] מותר לנהוג כן גם בכיריים הפועלות בשיטת האינדוקציה. והמקפיד לאחר כל שפיכה של חלב או בשר לערות מים רותחים על גבי המשטח – תבוא עליו הברכה.[7]
בישול בשרי וחלבי בסמוך – מותר לבשל על הכיריים בשרי וחלבי (או פרווה) זה לצד זה בשלושה תנאים:
בכיריים קרמיות / אינדוקציה, שהן בעלות משטח אחד שעליו מונחים כל הסירים, הסכנה בבישול בשר וחלב בו זמנית גדולה יותר, שכן במהלך הבישול עלול לגלוש מאכל מן הסיר ולהתפשט על משטח הכיריים עד שייגע בכלי השני, במקרה כזה המאכל כולו והסיר עלולים להיאסר.
[1] שהרי הכיריים בלועות מבשר וחלב שנשפך עליהן. ואף ששתי קדרות שנגעו זו בזו אינן מעבירות טעם, מכל מקום כתב הרמ"א (יו"ד צא, ח) שאין לעשות כן לכתחילה. כמו כן ישנו חשש שיישפך מהתבשיל על גבי הכיריים ויהיה נוזל בין הקדרה לכיריים שיגרום להעברת טעם. ראו: שו"ת כתב סופר יו"ד נד; חכמת אדם סי' עד, ד; תשובות והנהגות ב, שפז.
[2] שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א צא; אג"מ יו"ד ח"א נט. בשם הגר"ש וואזנר הובא בקונטרס מבית לוי, ח"א סי' כט, שרק בעבר כל החצובה הייתה תחת שליטת האש, אבל כיום חלק מן החצובה אינו רותח, ואין להקל בכך. ואף שהמציאות מוכיחה כדבריו – נהגו העולם להקל.
[3] על פי שו"ע, יו"ד סי' צב, ו: משנ"ב תנא ס"ק לד; אג"מ שם; אור לציון ח"ה כב, יא. טעם זה אינו מועיל כאשר נפלה חתיכה או כמות רבה של תבשיל על גבי הכיריים, כמבואר בשו"ע (אך באור לציון שם כתב שבכל מקרה כל הנשפך נפגם).
[4] משום שלשני הטעמים ישנם סייגים: הטעם הראשון אינו שייך כאשר התבשיל נוגע בצידי החצובה שאינם רותחים ממש, ואינם מתלבנים, והטעם השני אינו מועיל כאשר נשפכה כמות רבה של תבשיל על גבי הכיריים, כמוזכר לעיל. לכן נהגו להקל רק כאשר המאכל מונח בכלי, וניתן לצרף את הדין שכלי הנוגע בכלי אינו אוסר בדיעבד, ועוד שגם אם יש מאכל על גבי הכיריים, בוודאי בטל הוא במאכל שבכלי.
[5] אומנם נראה שיש ללמד זכות על המקילים בזה ואינם מקפידים לנקות את החצובות, משום שרוב המאכל הדבוק שם פגום (שאינו אוסר), ואף אם יש מעט מאכל מושבח, מסתבר שהוא בטל בשישים בתוך התבשיל, ואף הסיר אינו נאסר, כיוון שבכל בישול עתידי יהיה בו פי שישים כנגדו.
[6] בכיריים קרמיות ואינדוקציה הדין קל יותר, שכן לשיטת הספרדים זכוכית איננה בולעת, ויש אף מהפוסקים האשכנזים שהסכימו לכך בבשר וחלב. ראו באריכות במאמרנו בגיליון אמונת עתיך 98.
[7] על כך ראו באריכות במאמרנו שימוש כשר בכיריים אינדוקציה, כשרות כהלכה ח"ב.
[8] אף שאם ייגעו זה בזה (ולא היו מלוכלכים במקום המגע) אינם נאסרים, חייבו חכמים להימנע מכך לכתחילה – רמ"א יו"ד צב, ח.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
