הדחה של כלים בשריים וחלביים במדיח כלים אחד מעוררת מספר בעיות:[1]

  • השאריות שעל הכלים מתבשלות במים החמים, ודופנות המדיח בולעות את טעמן (בזמן שאיבת המים נותרת כמות מים מועטה שהטעם אינו בטל בה בשישים).[2]
  • מאכלים שנתפסו בחריצי הרשתות שעליהן מונחים הכלים, עלולים לגעת בעודם חמים בכלים שיודחו לאחר מכן.
  • שאריות בשר וחלב שעל הכלים נאספות במסננת, והן מתבשלות בעת חימום המדיח. בכך עלולים לעבור על איסור בישול בשר וחלב (ראו עמ'...).

לכן לכתחילה יש לייחד את המדיח לכלי בשר או לכלי חלב בלבד.[3]

מי שנאלץ להשתמש באותו המדיח לכלים חלביים ובשריים לסירוגין, יקפיד על מספר נקודות: 1. לייחד רשתות נפרדות לבשרי ולחלבי, או לכל הפחות לנקות את חריציהן בין השימושים. 2. להשתדל שלא תישארנה שאריות אוכל רבות על גבי הכלים בעת הכנסתם למדיח. 3. לנקות את המסנן בין השימושים.[4] יש שהוסיפו ודרשו לכתחילה להפעיל את המדיח לשיא חומו למשך מספר דקות בין הדחת כלים בשריים לחלביים.[5]

מנגד, הגר"ע יוסף התיר להשתמש במדיח לכלים בשריים וחלביים לכתחילה, כיוון שהשימוש כולל סבון הפוגם את הטעם של שאריות המאכלים.[6] זאת בשלושה תנאים: 1. יש להסיר שאריות גדולות (שלא תיפגמנה על ידי הסבון). 2. לכתחילה אין להניח כלי בשר וחלב יחד, אלא בזה אחר זה. 3. מכיוון שכיום ישנם מדיחים רבים שהשטיפה הראשונית בהם מתבצעת ללא סבון, יש להניח את אבקת הניקיון או הטבליות על גבי הכלים עצמם קודם הפעלת המכשיר.[7]

 

כלי פרווה – כלי פרווה מותר להדיח במדיח חלבי או בשרי,[8] אך יש להימנע מלהדיחם יחד עם כלים בשריים וחלביים.

 

[1] עיין בהרחבה בקובץ תחומין כרך יא, שם הובאו הדעות החולקות.

[2] ראו בהרחבה בספר כושרות. יש לציין שישנם מדיחי כלים שגוף החימום מצוי בהם בתוך חלל ההדחה, ודינם חמור יותר ככלי ראשון ממש (הדבר מצוי יותר במדיחי כלים מוסדיים).

[3] ויש שסברו שאף אין להתיר בשום אופן שימוש באותו מדיח לחלבי ובשרי לסירוגין: הגרי"ש אלישיב בספר אשרי האיש יו"ד ה, לז; שו"ת אבני ישפה ח"ג עא; קובץ מבית לוי ח"א עמ' ל; הרב ישראל רוזן בתחומין כרך יא.

[4] הרב יעקב אריאל בהערות לספר ואכלת ושבעת, וכך דעת הרב אליקים לבנון.

[5] אג"מ יו"ד ח"ב, כט. וכן דעת הגר"מ אליהו, הובאה בספר הכשרות כהלכה כא מ, ובשו"ת הרב הראשי סי' לא.

[6] שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד, ד, ובילקוט יוסף פט, פו. וכן גם דעת שו"ת אור לציון ח"ה כו, ד והגר"ד ליאורב שו"ת דבר חברון יו"ד סי' עט.

[7] תנאי זה לא נכתב על ידי הגר"ע יוסף, אך מאחר שעיקר היתרו מסתמך על הסבון שבמכשיר מובן שיש להקפיד על כך. בחלק מהמדיחים ההדחה הראשונה מתבצעת במים קרים ובהם אין חשש זה.

[8] משום שבנוסף לספיקות שהועלו לעיל, יש מקום להתייחס לשימוש במדיח הכלים כ'עירוי', ועל הכלים הצוננים חל דין תתאה גבר, שבו לכל הדעות יש היתר נ"ט בר נ"ט לכתחילה (כמובא בסימן צה, א). בנוסף לאור זאת שאין כוונתו לעשות שימוש בכלי לבשר או חלב ממש, אלא רק למאכל פרווה שייאכל עם בשר או חלב, ויש שהתירו זאת בכל מקרה – יש להתיר בצירוף דעת הסוברים שהסבון פוגם את טעם המאכלים.

© כל הזכויות שמורות לכושרות