הדחה של כלים בשריים וחלביים במדיח כלים אחד מעוררת מספר בעיות:[1]

• השאריות שעל הכלים מתבשלות במים החמים, ודופנות המדיח בולעות את טעמן (בזמן שאיבת המים נותרת כמות מים מועטה שהטעם אינו בטל בה בשישים).[2]
• מאכלים שנתפסו בחריצי הרשתות שעליהן מונחים הכלים, עלולים לגעת בעודם חמים בכלים שיודחו לאחר מכן.
• שאריות בשר וחלב שעל הכלים נאספות במסננת, והן מתבשלות בעת חימום המדיח. בכך עלולים לעבור על איסור בישול בשר וחלב (ראו עמ'...).

לכן לכתחילה יש לייחד את המדיח לכלי בשר או לכלי חלב בלבד.[3]

מי שנאלץ להשתמש באותו המדיח לכלים חלביים ובשריים לסירוגין, יקפיד על מספר נקודות: 1. לייחד רשתות נפרדות לבשרי ולחלבי, או לכל הפחות לנקות את חריציהן בין השימושים. 2. להשתדל שלא תישארנה שאריות אוכל רבות על גבי הכלים בעת הכנסתם למדיח. 3. לנקות את המסנן בין השימושים.[4] יש שהוסיפו ודרשו לכתחילה להפעיל את המדיח לשיא חומו למשך מספר דקות בין הדחת כלים בשריים לחלביים.[5]

מנגד, הגר"ע יוסף התיר להשתמש במדיח לכלים בשריים וחלביים לכתחילה, כיוון שהשימוש כולל סבון הפוגם את הטעם של שאריות המאכלים.[6] זאת בשלושה תנאים: 1. יש להסיר שאריות גדולות (שלא תיפגמנה על ידי הסבון). 2. לכתחילה אין להניח כלי בשר וחלב יחד, אלא בזה אחר זה. 3. מכיוון שכיום ישנם מדיחים רבים שהשטיפה הראשונית בהם מתבצעת ללא סבון, יש להניח את אבקת הניקיון או הטבליות על גבי הכלים עצמם קודם הפעלת המכשיר.[7]

 

כלי פרווה – כלי פרווה מותר להדיח במדיח חלבי או בשרי,[8] אך יש להימנע מלהדיחם יחד עם כלים בשריים וחלביים.