לפני ההכשרה יש לנקות את התנור היטב משאריות ממשיות ולכלוכים שומניים שעל גביו (כתם שאינו מורגש במישוש, או לכלוכים שרופים שאינם שומניים אין חובה לגרד). יש להקפיד על ניקיון הדלתות, המסילות, אטם הדלת וכדומה.

יש להפעיל את התנור בחום המרבי שלו למשך כחצי שעה, כשתא התנור סגור, ולאחר מכן ניתן להשתמש בו.[1] יש שהורו להמתין 24 שעות ללא שימוש לפני הכשרה זו.[2]

יש מחמירים במקרה של תנור שאפו בו מאכלי טרפה, ומצריכים להכשירו בליבון חמור, על ידי העברת אש בתוך התנור. פעולה זו איננה פשוטה, ונדרשת מיומנות כדי לבצע אותה מבלי לקלקל את המכשיר.[3]

 

תנור פירוליטי (בעל מנגנון לניקוי עצמי) – ניתן להכשירו לכל הדעות על ידי הפעלת תוכנית ההכשרה.[4] את התבניות יש להכשיר בנפרד כתבניות תנור רגיל.[5]

 

[1] לפי דעה זו, מכיוון שעיקר מה שבולע התנור הוא זיעה ונוזלים הניתזים עליו, הכשרתו בליבון קל, ראו הליכות שלמה פסח פ"ג ב. וראה עוד: חזו"ע פסח עמ' קלב (אך שם צירף את דעת הסוברים שחמץ היתרא בלע, וצ"ע מה תהיה דעתו לגבי תנור שבלע איסור); מנחת יצחק ח"ג סו.

[2] חזון עובדיה שם. ואף שבליבון אין צורך שלא יהיה בן יומו, הורה להמתין כדי למעט בחומרת האיסור הבלוע, וכך להתיר בהכשר מועט, אף שלדעתו מעיקר הדין נדרש ליבון חמור.

[3] הגר"מ אליהו, הלכות חגים פ"ה עג. יש להעיר שביצוע הליבון באמצעות מבער גז אינו מהווה בהכרח הכשרה מהודרת יותר, מפני שנדרשת זהירות רבה על מנת שהמכשיר לא ייפגע, ויש בכך דמיון לדברים שלא התירו חכמים להכשיר שמא יחוס עליו.

[4] פרט לדעת הגר"מ אליהו, שלדעתו הכשרת התנור איננה מועילה בשל דלת הזכוכית שלא ניתנת להכשרה.

לדעת שאר הפוסקים שלא חששו לכך, נראה שגם אם דינה של זכוכית כחרס ניתן ללבנה, ראו בהרחבה במאמרנו 'שימוש כשר בכיריים קרמיות', כשרות כהלכה חלק א.

[5] אין אפשרות להכשיר את התבניות בתוך תנור פירוליטי בעת הפעלת תוכנית ההכשרה משתי סיבות: א. יש ספק רב אם הן מגיעות לדרגת ליבון בתוך התנור ומתאדמות בו. ב. לפי הוראות היצרן אסור להותיר תבניות בתנור בעת הפעלת תוכנית הנקיון, ולכן יש בכך חשש של 'חייס עליו'.