יאמר:
עָשִׂירִית מִן הַנוֹתָר חוּלִין, בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מַה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִפְדּוֹת מַעֲשֵׁר שֵׁנִי.
מַה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ - הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרָד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ בְּעַמוּתָת כּוֹשָׁרוֹת.
(אם ברשותו מטבע מיוחדת למעשר שני, או מנוי בבית האוצר יאמר "במטבע המיועדת לי לשם כך")
בפירות שנה זו אנו מפרישים 'מעשר שני'.
בזמן המקדש מעשר זה היה נאכל על ידי הבעלים בקדושה בירושלים, אולם בזמן הזה שאין ביכולתנו לאוכלו בקדושה אנו פודים את המעשר על מטבע.
כל אחד המפריש תרומות ומעשרות צריך לוודא שבידיו המיוחד לחילול מעשר שני עליו. המנויים על בית האוצר מחללים על המטבעות הקנויים להם שם. ניתן לחלל גם על מטבע המיועדת לכך בעמותת כושרות.
כאשר מפרישים מעשר שני בירושלים העתיקה, יש להרטיב את הפירות ולגעת בהם בידים לפני שאומרים את הנוסח, כך מטמאים אותם ויהיה מותר לחלל אותם על מטבע.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
