עֲשִׂירִית מִן הַנּוֹתָר חוּלִין, בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מָה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר עָנִי - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר עָנִי.
מָה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ - הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרַד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ בְּעַמוּתָת כּוֹשָׁרוֹת.
(אם ברשותו מטבע מיוחדת למעשר שני, או מנוי בבית האוצר יאמר "במטבע המיועדת לי לשם כך")
הסבר: בחלק מן השנים מפרישים מעשר לעניים, ובחלק מן השנים מפרישים 'מעשר שני'.
ברכישה בחנות קשה מאוד לדעת בוודאות מאיזו שנה הפירות, ולכן אנו מפרישים את שתי המעשרות.
המעשר השני הוא קודש והיה נאכל בטהרה בירושלים, בזמן הזה איננו יכולים לאוכלו בטהרה ולכן צריך לפדותו על מטבע המיועדת לכך. על כל אדם המפריש תרומות ומעשרות לוודא שיש בידו מטבע מיוחדת לחילול מעשר שני. המנויים על קרן המעשרות או בית האוצר מחללים על מטבע המיועדת להם לשם כך.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
