הלכות שלושת השבועות
*הזמנים המוזכרים הינם לפי אופק שומרון
מיום שלישי י"ז בתמוז, ועד רביעי, י' מנחם אב, הם ימי "בין המצרים". מנהגים שונים בימים אלה.
הלכות צום י"ז בתמוז
- הנביא זכריה (ח, י"ט) מנבא: "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". צום הרביעי, הוא י"ז בתמוז, החודש הרביעי לאחר חודש ניסן. צום החמישי, הוא תשעה באב, והלכותיו יבואו בהמשך.
- צום י"ז בתמוז, מתחיל מעלות השחר. נהוג שעלות השחר הוא בשעה 04:02. בשעת הצורך, אפשר להתחיל את הצום בשעה 04:17.
- בתפילת שחרית קוראים 'ויחל', וסליחות, לפי המנהגים השונים.
- בקריאת התורה במנחה לאחר קריאת 'ויחל', נוהגים האשכנזים לקרוא הפטרת 'דרשו ה'. ספרדים, אינם קוראים הפטרה.
- במנחה גדולה, אין הכהנים עולים לדוכן. אבל במנחה קטנה, משעה 16:45 והלאה, כהנים עולים לדוכן.
- "חולה" פטור מלצום. הגדרת חולה היא: חלה כל גופו או נפל למשכב. לכן, מי שיש לו חום, או כאב ראש חזק (מיגרנה) וכדומה, מוגדר כ"חולה בכל גופו" והוא פטור מלצום.
- מעוברות או מניקות פטורות מלצום. אולם, המנהג הוא שהן מתחילות לצום, ואם חשות חולשה (מעבר לחולשה הרגילה שמחמת הצום), תשבורנה את הצום מיד.
- הפטור מלצום רשאי לאכול ולשתות ללא הגבלת כמות, כמה שהוא צריך.
- סיום הצום בשעה 20:03.
הנחיות לנשות המגוייסים
נשים יקרות – תחזקנה ידיכן!!
- זכות גדולה היא, ששחררתם את בעליכן להתגייס: לעזרת ה' בגיבורים.
י"ז בתמוז, אחד הצומות הארוכים ביותר. סיום הצום, כדלעיל, 20:03.
- אשה בהריון או מניקה, לא תצום כלל.
- נשים אחרות, בריאות, חייבות לצום. אבל המטופלות בילדים צריכות לשמור על כחן, כדי להמשיך ולנהל את הבית, לבדן, ללא סיוע של הבעל. כמו שהבעל מרוכז במלאכת ההגנה וההתקפה, כך נשים, אמהות לילדים, עסוקות בגידול הילדים, ומוקדשות כולן לעבודת קדש זו.
- לכן, תתחיל לצום (משעה 04:00) עד שעה שהיא מרגישה, שקשה לה לתפקד עם הילדים. גם אם זה יהיה בשעה 10:00, או ב- 11:00 בבקר, לא תמתין אלא תשבות מיד. אם די לה בשתיה, בסדר.
- אם מרגישה צורך לאכול תאכל.
אם בכוחה להמתין עד חצות היום, בשעה 12:45, תמתין, ואח"כ תשבור את הצום.
בכל מקרה של ספק, להקל, לשתות ולאכול.
בזכות נשים צדקניות – נגאלו ישראל!
אשריכן ואשרינו!
ימי בין המצרים
מנהגים שונים בימים אלה, והם נחלקים לשני זמנים עיקריים:
- מ-י"ז בתמוז עד כ"ט בתמוז.
- מ-א' אב עד י' באב.
להלן, הדברים האסורים והמותרים, עד כ"ט בתמוז:
- אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולא לשאת אשה מ-י"ז בתמוז, ספרדים מסתפרים עד שבת חזון, וגם הם לא מתחתנים בזמן הזה מפני שאין זה "סימן טוב".
- מותר להשתדך, לכתוב תנאים וכד', ללא ריקודים ומחולות, הפוסקים כותבים להסתפק בסעודה צנועה ולא בסעודה של שמחה. דבר זה מותר עד ט באב.
- מוזיקה, נוהגים בכל השנה לשמוע, כשיטת רש"י ותוס' וכפסק הרמ"א, סימן תק"ס ג', רק מוזיקה בחצר מלכים או במשתה יין אסורה כל השנה. לכן, עד כ"ט תמוז אפשר לנהוג ככל ימות השנה ולהאזין כרגיל. מאחר ויש שיטה האוסרת שמיעת מוזיקה בכל ימות השנה, ראוי לנהוג בתשעת הימים כשיטה זו, ומא' באב לא לשמוע מוזיקה.
- מי שסובל ממתח נפשי, והמוזיקה מפיגה את המתח, יכול לשמוע גם בתשעת הימים, מקלטות, דיסקים או רדיו, ולא ישמע מכלי הנגינה עצמם. כמו כן, יקפיד לשמוע מוזיקה שקטה ולא ניגוני חתונה.
- עד כ"ט בתמוז מותר לקנות ולמכור הכל כרגיל אולם נוהגים שלא לחדש בגד בימים אלו, בגלל ברכת שהחיינו, שאי אפשר לומר, שהחיינו והגיענו לימים אלה. אבל בגד פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו (גרביים, לבנים וכד'), מותר גם לחדשם. בשבת, אפשר לחדש בגד וללבשו ולברך שהחיינו. בעל משפחה, מותר לקנות רכב ולברך עליו "הטוב והמטיב" (הואיל ומשרת גם את בני הבית).
עד כ"ט בתמוז:
- מותר להתרחץ ולשחות בבריכה או בים.
- מותר לטייל. רצוי טיול רק במקומות מוסדרים.
- מותר לשתול, לנטוע או לזרוע כל צמח שרוצים בו.
כאמור, הפעולות הללו מותרות עד כ"ט בתמוז.
מהרה ייבנה המקדש ונשיר כולנו שיר חדש
© כל הזכויות שמורות לכושרות
