מכירת חמץ

הרב אליקים לבנון

לכתחילה, רצוי שלא להשאיר בבית חמץ גמור, אלא לסיימו לפני פסח ולבער את מה שנותר (ואין בכך "בל תשחית"). הרוצה למכור חמץ גמור או תערובות חמץ שיש ברשותו, צריך לחתום עד יום ראשון, י"ג ניסן, על טופס ייפוי כח והרשאה לרב או למועצה הדתית, למכור את החמץ שברשותו לנוכרי.

טפסי ההרשאות למכירת חמץ נמצאים בידי רבני הישובים (לבעלי מפעלים ובתי חרושת קיים שטר הרשאה שונה מהשטר הרגיל).

ניתן למנות שליח למכירת חמץ גם דרך אתר "כיפה"

לתשומת לב: השטר עליו חותמים הוא ייפוי כח והרשאה למכירת החמץ שתיעשה על ידי הרב, המשמש כשליחו של המוכר. בפועל, מתבצעת המכירה לנוכרי ביום ראשון, י"ג בניסן לפני השקיעה, וביום שני, י"ד בניסן בבוקר.

מי חותם על שטר השליחות?

א. כל אדם פרטי, המשאיר בביתו חמץ או תערובת חמץ, חייב לחתום על שטר השליחות.

ב. בעל מפעל, משרד, חנות וכד', שבתחום עיסוקם נשאר חמץ או תערובת חמץ, חייב לחתום על השטר.

ג. במקרה שיש כמה בעלי זכות חתימה בעסק או במפעל, יש להחתים את בעלי זכות החתימה, שחתימתם מחייבת.

כדוגמא: אם יש 4 בעלי זכות חתימה, וכדי לעשות עיסקא צריך שניים מבעלי זכות החתימה, גם על שטר השליחות צריך להחתים שניים מבעלי זכות החתימה.

ד. מנהל בית ספר או מוסד תורני, שיש לו תקציב, ,והוא רוכש חמץ לשימוש במוסד, מאחר והוא המחליט על השימוש בממון, הוא אחראי עליו, ואם נשאר חמץ במוסד, חייב לחתום על השטר.

ה. גננת או אחראית מעון וכד', שיש לה תקציב לרכישת פריטים, וגם מוצרי מזון, אם נשאר חמץ או תערובת חמץ בגן, במעון, צריכה לחתום על השטר.

בהתאם לכללים לעיל, יש לרכז את החמץ לפני בדיקת החמץ במקומות סגורים ומסומנים, שאפשר יהיה להצביע עליהם בפני הנוכרי הקונה את החמץ.

במכירה אפשר לכלול גם טוסטר שקשה מאוד לנקותו מפירורים, מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים המכילים אלכוהול (שאולי יוצר ממיני דגן) וברכונים (שאולי דבוק בהם חמץ).

ביום שני בלילה, מוצאי שביעי של פסח, החל מהשעה 20:10, כרבע שעה לאחר צאת החג (צאת החג 19:55), מושלמת העסקה עם הנוכרי ואפשר להשתמש בחמץ שנמכר לו.

להלן מכירת חמץ מקוונת דרך הרב אליקים לבנון, נשיא כושרות, באתר כיפה: