חרקים במזון
- תוכן השאלה
- קראתי את החומר באתר בנושא "חרקים במזון", אך ישנם כמה דברים יסודיים שלא הבנתי,
1. על פי דין יש חובה לבדוק כל פרי שיש בן "מיעוט המצוי" חרקים (שנוצרו בו ב"מחובר"), פחות מכן-אין חובה לבדוק. מהו לדעתכם אותו "מיעוט המצוי".
2. האם לדעתכם שטיפה יסודית, היא תחליף לבדיקה מדוקדקת (ומה המקור).
3. האם לדעתכם צריכים לשטוף ולנקות פירות שאין בהם "מיעוט המצוי". (מה המקור)
4. ראיתי את הוראות הנקיון שלכם לפי סוגי הפרי-מאכל, מה המקור לכך שצריכים לשטוף ולנקות פירות אלו, האם הם מוגדרים כפירות שיש בהם "מיעוט המצוי" חרקים, (אם כן לכאורה צריכים בדיקה אחד אחד ומה התועלת בשטיפה) או אין בהם "מיעוט המצוי" ואם כן לכאורה אין בהם חיוב בדיקה, ומהו המקור לשטפם ( אולי זהו חומרא, אם כן צריך לציין). - תוכן התשובה
- שלום וברכה
1. בימי קדם היתה הגדרת מיעוט המצוי נתונה בידי כל אדם, וחיוב הבדיקה נקבע על פי מספר הפעמים בו בעלת הבית הפשוטה או אנשי העיר נתקלו בנגיעות במין זה, וכדברי ה'פרי מגדים' (יו"ד שפ"ד פד, לד): 'ירק שהוחזק ג' פעמים בתולעים אסור לאכול בלי בדיקה'. ה'פרי מגדים' אינו מפרט על פני איזו תקופת זמן נמצאו שלוש הנגיעויות, משום שפשוט שמדובר בפרק זמן סמוך המעיד על נגיעות מצויה, ולא על נגיעות נדירה.
בעת החדשה, עם התפתחות המחקר הגלובלי, יש שחשו צורך לקבוע באופן סטטיסטי מהי רמת הנגיעות האסורה. מניפת הדעות נעה בין קרוב ל50% נגיעות, ועד ל2.5%. סימני שאלה רבים מלווים את נסיון חישוב זה: כיצד לחשב את רמת הנגיעות? האם על פי כמות החרקים המצויה באריזה גדולה? לפי זו המצויה באריזה ביתית? או שמא בכלל לפי כמות המאכל שמכינים יחד? האם הדין ישתנה על פי כמות הבישול והסועדים? אלו גידולים יש לכלול בחשבון הנגיעות, האם גם את אלו הגדלים בגידול מיוחד? האם מדגם נקי שנבדק בשדה מסוימת פוטר אותה מבדיקה? ומה הדין כאשר גוף כשרות גדול מייבא מאזורים נגועים פחות, האם חיוב הבדיקה הארצי משתנה? וכאשר גוף כשרות אחד מכניס מכונה לניפוי החרקים ושבירת הביצים והאחר אינו מכניס ואינו בודק? כיצד יש לחשב את רמת הנגיעות כאשר היא תלויה בתנאי אחסון שונים? כאשר ידוע שממחסנים מסוימים חוזרת סחורה נגועה באופן תדיר כאשר זהו מצב נדיר יותר במחסנים אחרים? האם יהיה מותר לאכול בלא בדיקה מוצר שברמה הארצית רמת נגיעותו נמוכה גם כאשר הוא רוכש ממחסן שבו רמת הנגיעות גבוהה? וכיצד מחשבים רמת נגיעות משתנה בין עונות השנה, האם בכל עונה יהיה הדין שונה? ומה הדין כאשר בשל פגעי מזג האויר הנגיעות חמורה יותר? מי מפקח, עוקב ומעדכן את הציבור על שינויים תכופים אלו?
מחמת קשיים אלו במינים שאנו נפגשים מפעם לפעם בנגיעות אנו מורים על בדיקה המועילה להמנע ממנה, מבלי להכנס בכל פעם לשאלה מהם אחוזי הנגיעות המדויקים. אף שיש מקום לדיון הלכתי על חובתה של גישה זו, היא בוודאי מתאימה לכל מי שמעוניין להמנע בוודאות מאכילת חרקים, וכבר כתב החכמת אדם (שער איסור והיתר כלל לח סעיף כ): 'ראוי לאדם להסתכל במה שאוכל, ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים. ומעיד אני עלי שכמה וכמה פעמים נצלתי על ידי זה בעזר ה''.
יש לציין, שרבים מן המוצרים כלל לא מדובר על מיעוט המצוי, אלא על רוב נגיעות, ביניהם אפשר למנות את כל ירקות העלים למיניהם, תותים, פירות יער וכדומה.
2. זה בהחלט תלוי במה מדובר, למשל: מינים שהנגיעות מצויה בתוכם - השטיפה ודאי אינה יכולה להוות תחליף לבדיקה. בדומה לכך ירקות עלים שמצויים בהם מיני חרקים שאינם בהכרח יורדים בשטיפה - השטיפה אינה מהווה פתרון.
3. כמדומני שעניתי לעיל.
4. זו שאלה מאוד כללית, כל מין ועניינו, לא את כל המינים אמרנו לשטוף, אלא רק את אלו שיש בהם חשש ממשי, כפי שכתבתי לעיל במספר 1. - התשובה התקבלה מהרב משה כ"ץ
- בתאריך כט תשרי התשעט
- ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
- רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
- כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
© כל הזכויות שמורות לכושרות
