מה המשמעות של "חלק" בעוף הודו ובקר?
להלן יובאו מס' נקודות ומושגים בהבדל שבין "חלק" ל "לא חלק" בבשר ועופות:
בקר וצאן - בכשרות הבשר ישנם שני מנהגים לגבי אכילתו. יש שאוכלים רק בשר "חלק" ויש שאוכלים בשר כשר למרות שאינו "חלק". מהו בשר חלק? ישנם שמונה סוגי טריפות אפשריים בבהמות, כאשר שמונה אלו מתפרטים לשבעים מינים שונים של טריפות. מתו כל אלו ישנו רק סוג אחד
שחז"ל הצריכו לבדקו: נקובת הריאה ( "שו ע יו"ד סי "כ' ט ו "ל ט ).
כיום נבדקת כל ריאה שתי בדיקות: אחת כשהיא עדיין בתוך הבהמה ואחת לאחר שמוציאים את הריאה מהחזה של הבהמה. לפעמים נמצא ע"ג הריאה של הבהמה כעין חוט או שרו (סירכא בלשון הגמרא). לפי שיטת השו"ע זהו סימן שהיה באותו מקום של ה"חוט" נקב בריאה, ולמרות שעכשיו הנקב התרפא, הבהמה טריפה, כיום שהיא הייתה נקובת הריאה. לפי הרמ"א ניתן לבדוק האם הסירכא מעידה על נקב או לאו (שו"ע סימן ל"ט סעיף י"ג ). מסירים בעדינות ועם הרבה יראת שמים את הסירכא ואחר כך מנפחים את הריאה. אם יוצאות בועות של אויר זוהי ראיה שיש בה חור והיא טריפה, אבל אם לא יוצא אויר, סימן שאין חור והבהמה כשרה אבל לא "חלק". באופן עקרוני האשכנזים הקלו כמו הרמ"א ואילו הספרדים החמירו כמרן. אמנם יש בהלכה זו מנהגים רבים והחלוקה הכללית הזו אינה תמיד נכונה. למשל ספרדים רבים מיוצאי צפון אפריקה נוהגים כרמ"א, ומאידך ישנם גם אשכנזים הנוהגים כמרן. לכן, כאשר אתה ניגש לאכל בשר או אפילו לקנות לבית בשר, צריך לדעת מה מנהג. בכל מקום המציג תעודת כשרות "למהדרין" אמורים בשר הבקר והצאן להיות בגדר "חלק" ,"אבל במקומות של כשרות "רגילה" הבשר כמעט תמיד ברמת כשרות רגילה.
הודו ועוף -
מבחינה הלכתית דינם של ההודו והעופות זהים. אותן הקפדות שיש בהודו קיימות גם בעוף.
אמנם ישנה בעיה הלכתית /טכנית קשה לגבי כשרות העופות כיצד נגדיר "מהדרין" בעופות? חז"ל לא ציינו הקפדות מיוחדות בסוגי העופות ואילו טריפות מיוחדות הדורשות בדיקה, בעצם חז"ל לא הצריכו לבדוק שום טריפות בעוף. כמו כן אין הגבלה ביחס לקצב השחיטה, דהיינו למספר מסויים של עופות לדקה, או חיוב של בדיקת הריאה וצומת הגידים, ולא מצאנו הדרכה, כמה עופות מותר לשחוט בלא בדיקת הסכין בין עוף לעוף.
לרבנות הראשית יש רשימה של הקפדות המבדילות בין עוף "מהדרין" לבין עוף ברמת כשרות רגילה
(נהלי כשרות עמ' 13-18). לדוגמא :
• מנוחת השוחטים כמה זמן הוא שוחט, כמה הוא נח בין שחיטה לשחיטה .
• בדיקת סכין.
• קצב השחיטה.
• בדיקת ריאות.
• בדיקת צומת הגידים.
• פתיחת הגב במליחת העוף.
ישנם כיום, שלוש רמות כשרות בעוף והודו:
.1 הקרוי "עוף חלק" – בדרך כלל בכשרות של בדצ"ים
.2 רמת "מהדרין" כאשר מקפידים בפועל על כל מה שהרבנות דורשת בעוף והודו מהדרין.
למעשה כמעט כולם כותבים "מהדרין" על ההודו והעוף .
כל אחד צריך לחקור לעצמו את הסוגיה הזו, ובהתייעצות עם רבו צריך לקבוע לעצמו איזו רמת כשרות של עוף והודו הוא יקפיד לאכול .
מוצרי בשר מעובדים – כאשר עוברים לדבר על מוצר מוגמר המצב נעשה הרבה יותר מורכב, שהרי עכשיו מלבד הבשר ישנם מוצרי גלם נוספים בתוך הבשר יש ברר האם המוצר המוגמר באמת עומד בסטנדרטים שהאדם קבע לעצמו שהוא אוכל. לדוגמא, כאשר רוצים לקנות נקניקיה,ושואלים איזו מין נקניקיה זו ואומרים שזו נקניקית עוף, לכאורה אין בעיה לאכול את הנקניקיה הזאת גם למי שאוכל רק בשר חלק, שהרי לא צרי לבדוק ריאה בעוף. אלא, שבהרבה מוצרי בשר, ישנם תערובות של סוגי בשרים ושומן בשר. ישנם נקניקיות עוף והודו, אשר אחד מהמרכיבים הינו שומן בקר שבדר כלל אינו "חלק". מי שאוכל רק "חלק" לא יכול לאכול את אותם נקניקיות. כך הוא גם המצב במוצרי בשר מעובדים נוספים, כגון קובה, פסטלים, סיגרים, המבורגר, קבב וכו'.
אפילו בדוכן של שווארמה לאחר שבדקנו ושאלנו והתברר שהוא מבשר הודו, לפעמים מניחים ע"ג האש מלמעלה גושים של שומן שמטפטף על גבי הבשר כאשר הוא מסתובב מול האש. אם
השומן הזה הוא שומן כבש לא "חלק" תהיה בעיה באכילת השווארמה למי שאוכל "חלק" שהרי טפטף עליה השומן הלא "חלק"
בקר וצאן - בכשרות הבשר ישנם שני מנהגים לגבי אכילתו. יש שאוכלים רק בשר "חלק" ויש שאוכלים בשר כשר למרות שאינו "חלק". מהו בשר חלק? ישנם שמונה סוגי טריפות אפשריים בבהמות, כאשר שמונה אלו מתפרטים לשבעים מינים שונים של טריפות. מתו כל אלו ישנו רק סוג אחד
שחז"ל הצריכו לבדקו: נקובת הריאה ( "שו ע יו"ד סי "כ' ט ו "ל ט ).
כיום נבדקת כל ריאה שתי בדיקות: אחת כשהיא עדיין בתוך הבהמה ואחת לאחר שמוציאים את הריאה מהחזה של הבהמה. לפעמים נמצא ע"ג הריאה של הבהמה כעין חוט או שרו (סירכא בלשון הגמרא). לפי שיטת השו"ע זהו סימן שהיה באותו מקום של ה"חוט" נקב בריאה, ולמרות שעכשיו הנקב התרפא, הבהמה טריפה, כיום שהיא הייתה נקובת הריאה. לפי הרמ"א ניתן לבדוק האם הסירכא מעידה על נקב או לאו (שו"ע סימן ל"ט סעיף י"ג ). מסירים בעדינות ועם הרבה יראת שמים את הסירכא ואחר כך מנפחים את הריאה. אם יוצאות בועות של אויר זוהי ראיה שיש בה חור והיא טריפה, אבל אם לא יוצא אויר, סימן שאין חור והבהמה כשרה אבל לא "חלק". באופן עקרוני האשכנזים הקלו כמו הרמ"א ואילו הספרדים החמירו כמרן. אמנם יש בהלכה זו מנהגים רבים והחלוקה הכללית הזו אינה תמיד נכונה. למשל ספרדים רבים מיוצאי צפון אפריקה נוהגים כרמ"א, ומאידך ישנם גם אשכנזים הנוהגים כמרן. לכן, כאשר אתה ניגש לאכל בשר או אפילו לקנות לבית בשר, צריך לדעת מה מנהג. בכל מקום המציג תעודת כשרות "למהדרין" אמורים בשר הבקר והצאן להיות בגדר "חלק" ,"אבל במקומות של כשרות "רגילה" הבשר כמעט תמיד ברמת כשרות רגילה.
הודו ועוף -
מבחינה הלכתית דינם של ההודו והעופות זהים. אותן הקפדות שיש בהודו קיימות גם בעוף.
אמנם ישנה בעיה הלכתית /טכנית קשה לגבי כשרות העופות כיצד נגדיר "מהדרין" בעופות? חז"ל לא ציינו הקפדות מיוחדות בסוגי העופות ואילו טריפות מיוחדות הדורשות בדיקה, בעצם חז"ל לא הצריכו לבדוק שום טריפות בעוף. כמו כן אין הגבלה ביחס לקצב השחיטה, דהיינו למספר מסויים של עופות לדקה, או חיוב של בדיקת הריאה וצומת הגידים, ולא מצאנו הדרכה, כמה עופות מותר לשחוט בלא בדיקת הסכין בין עוף לעוף.
לרבנות הראשית יש רשימה של הקפדות המבדילות בין עוף "מהדרין" לבין עוף ברמת כשרות רגילה
(נהלי כשרות עמ' 13-18). לדוגמא :
• מנוחת השוחטים כמה זמן הוא שוחט, כמה הוא נח בין שחיטה לשחיטה .
• בדיקת סכין.
• קצב השחיטה.
• בדיקת ריאות.
• בדיקת צומת הגידים.
• פתיחת הגב במליחת העוף.
ישנם כיום, שלוש רמות כשרות בעוף והודו:
.1 הקרוי "עוף חלק" – בדרך כלל בכשרות של בדצ"ים
.2 רמת "מהדרין" כאשר מקפידים בפועל על כל מה שהרבנות דורשת בעוף והודו מהדרין.
למעשה כמעט כולם כותבים "מהדרין" על ההודו והעוף .
כל אחד צריך לחקור לעצמו את הסוגיה הזו, ובהתייעצות עם רבו צריך לקבוע לעצמו איזו רמת כשרות של עוף והודו הוא יקפיד לאכול .
מוצרי בשר מעובדים – כאשר עוברים לדבר על מוצר מוגמר המצב נעשה הרבה יותר מורכב, שהרי עכשיו מלבד הבשר ישנם מוצרי גלם נוספים בתוך הבשר יש ברר האם המוצר המוגמר באמת עומד בסטנדרטים שהאדם קבע לעצמו שהוא אוכל. לדוגמא, כאשר רוצים לקנות נקניקיה,ושואלים איזו מין נקניקיה זו ואומרים שזו נקניקית עוף, לכאורה אין בעיה לאכול את הנקניקיה הזאת גם למי שאוכל רק בשר חלק, שהרי לא צרי לבדוק ריאה בעוף. אלא, שבהרבה מוצרי בשר, ישנם תערובות של סוגי בשרים ושומן בשר. ישנם נקניקיות עוף והודו, אשר אחד מהמרכיבים הינו שומן בקר שבדר כלל אינו "חלק". מי שאוכל רק "חלק" לא יכול לאכול את אותם נקניקיות. כך הוא גם המצב במוצרי בשר מעובדים נוספים, כגון קובה, פסטלים, סיגרים, המבורגר, קבב וכו'.
אפילו בדוכן של שווארמה לאחר שבדקנו ושאלנו והתברר שהוא מבשר הודו, לפעמים מניחים ע"ג האש מלמעלה גושים של שומן שמטפטף על גבי הבשר כאשר הוא מסתובב מול האש. אם
השומן הזה הוא שומן כבש לא "חלק" תהיה בעיה באכילת השווארמה למי שאוכל "חלק" שהרי טפטף עליה השומן הלא "חלק"
© כל הזכויות שמורות לכושרות
