לינת לילה בבצל שום וביצה קלופים

הרב יצחק דביר

בגמרא[1] מובא שעל בצל, שום או ביצה שעבר עליהם הלילה כשהם קלופים חלה רוח רעה, ואפילו אם היו מונחים בכלי סגור, האוכל אותם "מתחייב בנפשו ודמו בראשו".

הרמב"ם, השולחן ערוך והרמ"א לא הזכירו דין זה. יש הסוברים שהשמיטו אותו במכוון, מפני שלדעתם בזמננו אין סכנה בכך,[2] אך פוסקים אחרונים רבים הזכירו איסור זה למעשה והורו להיזהר בכך.[3] גם נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל קובעים שלא לעשות שימוש בשום, בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, אפילו ברמת כשרות רגילה.

על מה חל האיסור?

הפוסקים דנו על 'שום פרסי' (זן של שום גדול משמעותית משום רגיל) וכתבו שהסכנה לא חלה עליו, אלא רק על מה שהזכירו חז"ל בדיוק.[4] לאור זאת כתבו רבים שהאיסור אינו חל על בצל ירוק או לוף, ויש המחמירים בכך.[5]

קלופים

הגמרא מציינת שהרוח הרעה חלה דווקא כאשר היו קלופים לגמרי, אך אם נותרה עליהם מעט מקליפתם – מותר לאוכלם. משום כך ביצה שקליפתה נסדקה אינה אסורה באכילה.[6]

הגמרא מוסיפה שגם כאשר נותר על השום והבצל מעט מן השורש, אין הרוח הרעה חלה עליהם. מערכות הכשרות משתמשות בהיתר זה לשם מכירת בצלים ושומים קלופים, ומותירים עליהם מעט מן הקליפה או השורש[7].

לינת לילה

חכמים אסרו את השום, הבצל והביצה רק כאשר עבר עליהם הלילה. הפוסקים נחלקו מה משמעות הדבר: יש שכתבו שהאיסור חל דווקא על בצל, שום וביצה שהיו מקולפים במהלך כל הלילה, מתחילתו (צאת הכוכבים) ועד סופו (עלות השחר),[8] ויש שכתבו שהאיסור חל בשעת עלות השחר, ואם בזמן זה היו מקולפים – נאסרים.[9] משום כך, חלק ממערכות הכשרות מקפידות לעצור את הפעילות בבתי עסק העוסקים בקילוף בצלים, שומים או ביצים מעט לפני עלות השחר, כדי שלא יעבור עליהם זמן עלות השחר כשהם קלופים.

יש לציין שהסכנה אינה תלויה בהיותם של הבצל, השום והביצה גלויים, והיא חלה עליהם גם אם היו מאוחסנים במקרר או בתוך אריזה סגורה.

בתערובת  

הפוסקים כתבו שאם עבר עליהם הלילה כאשר הם מעורבים בדבר מאכל נוסף – אין בכך סכנה.[10] יש שהתירו על פי זה לפזר עליהם מעט מלח, שמן, או תבלינים ובכך למנוע את איסורם.[11] אומנם רבים מן הפוסקים סוברים שהדבר מותר רק כאשר טעמם משתנה בשל כך, או כשהם נחשבים למאכל חדש, כגון סלט חי שמעורבים בו שומים ובצלים, וכך גם הוראת הרבנות הראשית לישראל בעסקים.[12] בצלים קלופים שלמים או חתוכים לחתיכות גדולות, שנותרו במהלך הלילה עם ירקות אחרים – אינם נחשבים ל'תערובת'.

מבושלים

לדעת חלק מן הפוסקים חל האיסור על ביצה, בצל ושום דווקא כשהם חיים, אך לאחר שהתבשלו, מותר להשהותם במהלך הלילה.[13] מנגד לדעת רוב הפוסקים האיסור קיים בין במאכלים חיים בין במבושלים (כגון: ביצה קשה קלופה).[14]

גם לדעת האוסרים הדבר נכון רק כאשר מדובר בבישול ללא תוספות או במים בלבד, אך כאשר התבשלו עם דבר נוסף, כגון בצל או ביצה שטוגנו בשמן, נחשבים כתערובת שמותר להשהותה בלילה.[15]

מוצרים תעשייתיים

על מנת לקצר את תהליכי ההכנה מספקים המפעלים מוצרים שונים שעשויים מבצל, שום וביצה למטבח הפרטי והמוסדי. מערכות הכשרות מתמודדות באופנים שונים עם החשש לסכנה:

במטבחים מוסדיים, במקום לשבור ביצים, משתמשים ב'נוזל ביצים' שמוכן מראש ומגיע במכלים. בייצור כשר מערבים סוכר או מלח כדי למנוע את הסכנה.[16]

במטבח המוסדי קונים ביצים קשות ובצלים ושומים קלופים. מערכות הכשרות מקפידות להשרותם במי מלח, או להשאיר עליהם מעט מהשורש, כדי למנוע את הסכנה.

בחנויות אפשר למצוא שום שנמכר כשהוא כתוש, על פי הנחיית מערכות הכשרות מערבים בו שמן.[17]

דיון נרחב בפוסקים נערך ביחס לאבקת ביצים. רבים התירו אותה מפני שאין הסכנה חלה על דברים שהפכו לאבקה. היתר זה נוגע גם לעניין אבקת שום ובצל,[18] וכך נוהגות כלל מערכות הכשרות למעשה. מנגד יש שהחמירו ואסרו את השימוש באבקות אלו.[19]

[1] נידה יז.

[2] מרדכי שבת עט:, מהרש"ל ים של שלמה, חולין, כל הבשר, יב. ועיין בכף החיים קטז, צב-צג שכתב שייתכן שנהגו לסמוך עליו. וכתב בשבט הלוי ח"ו קיא שאין למחות ביד המקילים. וכ"כ בציץ אליעזר יח, מו.

[3] פר"ח יו"ד קטז; כה"ח יו"ד קטז, צב; שו"ע הרב חו"מ הלכות שמירת הגוף ז'; בן איש חי פנחס ש"ב יד; שו"ת מהרש"ם ח"ד קמח; ערוך השולחן יו"ד קטז, כב; החפץ חיים בליקוטי הלכות נידה יז: ועוד.

בשו"ת חלקת יעקב יו"ד י"ד הורה להקל בזה בדיעבד, וכ"כ הגר"ש וואזנר בקובץ מבית לוי ענייני יו"ד עמ' צא. ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד ז' שהביא דעות המקילות בזה, והיקל לכל הפחות בהפסד מרובה, אך בהליכות עולם, פנחס אות יג, משמע שהיקל בדיעבד אף ללא הפסד. ובשו"ת מנחת יצחק ח"ב, סח כתב שהמקל בדיעבד יש לו על מי לסמוך.

[4] כה"ח קטז, צג.

[5] בקובץ מבית לוי חלק איסור והיתר עמ' צא הביא להתיר בשם החזון איש, אך בשו"ת דבריך יאיר ח"ג יו"ד כח הביא שהגר"ח קנייבסקי אסר בצל ירוק, וכן כתב הרב אביגדור נבנצאל בשו"ת מציון תצא תורה אות רחצ.

[6] שו"ת פרי השדה ח"ג סי' סא אות ב, וצ"ע למה נתן טעם אחר להיתר זה.

[7] חלק ממערכות הכשרות מחשיבות את הקצה הקשה בשן השום כשורש הפותר לינת לילה, אף שלשון רש"י (נדה יז.) "שערות שבראש השום".

[8] חתנו של המהרש"ם בעוללות משה (על דגל אפרים סימן כח) כתב שדווקא כשעבר כל הלילה אסור, וכ"כ הדברי יציב יו"ד לא, וכן הביאו בשם הגר"ח קנייבסקי בספר שיח התורה עמ' רסה. ועיין בצביון העמודים על הסמ"ק קעא, טו שהסתפק אם גם מקצת הלילה אסור.

[9] שבט הקהתי ח"ב רמז, וכך הובא בשם הגר"ע יוסף בשו"ת מעין אומר חי"ב סימן ד.

[10] סמ"ק מצוה קעא; זבחי צדק יו"ד קטז, סא.

[11] בשו"ת יד חנוך (לר' חנוך העניך) לה, ד, הביא כך מזיכרונו בשם חידושי הרשב"ץ על נידה, אך בדפוס שלפנינו אינו נמצא ברשב"ץ.

[12] בשו"ת בית שלמה יו"ד קפט כתב שביצים שמשחו בהן חלות אינן נחשבות לתערובת, וכן בקובץ מבית לוי עמ' צב כתב שדווקא בתערובת המשנה את טעמן מותר, וכך משמע ביבי"א ח"ו יו"ד ט שצריך לערב 'סוכר הרבה', וכ"כ בשו"ת דברי יציב שם שרק כאשר משנה את שמו ל'ביצה מלוחה' פוקע האיסור. וכך משמע דעת המנחת יצחק ח"ו עה.

[13] שו"ת בית שלמה שם, וכן בהר צבי יו"ד עד.

[14] עיין ביבי"א ח"ב יו"ד ז שהאריך בכך. והאדר"ת בספרו עובר אורח סימן ד כתב שעיקר הסכנה היא דווקא במבושלים.

[15] ישכיל עבדי ח"ז או"ח מד, ד.

[16] זו אחת הסיבות לחובה להקפיד על הכשר נאות גם במאכלים 'פשוטים' המכילים ביצים (לדוגמה: נודלס).

[17] אך עיין בספר אשרי האיש יו"ד פרק ז, יא שהביאו בשם הגריש"א שנטה להתיר שום כתוש גם ללא תוספות, כיוון שהשתנה מצורתו.

[18] דרכ"ת ס"ק עד התיר אבקה. ובהר צבי שם התירו מפני שהן מבושלות, וכן התיר בחלקת יעקב יו"ד יד. ובקובץ מבית לוי שם עמ' צב כתב שהוא הדין גם לאבקת שום. וכן כתב הגר"ע יוסף בהליכות עולם ח"ז פנחס יד, ובשו"ת יביע אומר שם.

ועיין בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סימן כ שלדעתו על כל מוצר מסחרי לא חל האיסור.

[19] בשו"ת משנה הלכות יב, כב אסר אבקת שום, וכן דעת הגר"מ אליהו. ובשו"ת מעין אומר חי"ב סימן ד כתב שגם דעת הגר"ע יוסף להחמיר באבקת שום לכתחילה.