מאכלים שהיו תחת המיטה

הרב יצחק דביר

חז"ל הורו שאין לתת מאכלים תחת המיטה, מפני שעל מאכלים אלו חלה רוח רעה.[1]

בגמרא מפורש[2] שגם כאשר המאכלים מונחים בכלים סגורים חלה עליהם הרוח הרעה, ויש להקפיד על כך גם כאשר הם מונחים בתוך תיק וכדומה.[3]

תשומת לב מיוחדת יש להקדיש לכך בדיור עראי, כגון במלון, בצבא או בפנימיות, שבהם רגילים לאחסן חפצים שונים תחת המיטה.

על אילו מאכלים מדובר?

כמה מן הראשונים כתבו שהאיסור חל על משקים או 'תבשיל' שתחת המיטה, וכך היא גם לשון הרמב"ם והשולחן ערוך.[4] יש שדייקו מכך שמאכלים שאינם מבושלים (פירות חיים וכדומה) – אין מניעה להניחם תחת המיטה,[5] אולם רבים כתבו שאין לדייק מלשון זו, וגם מאכלים שאינם מבושלים אסור להניח תחת המיטה.[6]

איזו מיטה? 

הפוסקים נחלקו אם הרוח הרעה חלה על כל מאכל שהיה תחת המיטה או דווקא בשעה שישנו עליה. לכתחילה יש להקפיד על כך גם בשעה שאין איש ישן עליה, ובדיעבד אין לאסור את המאכל.[7]

כאשר האוכל מונח תחת אדם ישן אך לא תחת המיטה (לדוגמה מתחת לכיסא שאדם ישן עליו) – רבים הקלו.[8] אין למשל איסור במאכלים המונחים בתא המטען של מטוס או אוטובוס, אף שיש הישנים מעליהם בעת הנסיעה.[9] בדומה לכך הקלו להניח מאכלים בסל שתחת עגלה גם אם תינוק ישן בה.[10] וכן הקלו הפוסקים כאשר המאכל מונח בכיסו בשעה שישן, או מתחת לכרית.[11]

בעניין מיטת קומתיים – הפוסקים הורו להימנע לכתחילה מלהניח מאכלים על גבי המיטה התחתונה, ויש שהתירו בדיעבד.[12]

הקרקע – יש שכתבו שרוח הטומאה קשורה בכך שהמאכלים מונחים על גבי האדמה, ולכן כאשר הקרקע מרוצפת, אין בכך בעיה.[13] הפוסקים לא קיבלו זאת באופן מוחלט, והקלו רק כאשר ישנו ניתוק מיוחד מהקרקע, כגון בספינה או במטוס.[14]

בדיעבד

האחרונים נחלקו אם מאכלים שהיו תחת המיטה נאסרים באכילה גם בדיעבד.[15] למעשה יש שהקלו כאשר השלכת המאכל כרוכה בהפסד גדול,[16] ויש שהקלו יותר כשהקרקע מרוצפת, באוכל שאינו מבושל[17] או כאשר האוכל אינו שייך למי שהניחו תחת המיטה.[18]

[1] בבלי פסחים קיב:, ירושלמי תרומות ח, ג, ובשו"ע יו"ד קטז, ב, ופסק כטעמו של הראב"ד והר"ן, ולא כרמב"ם (שמירת הנפש יב, ה), שסבר שהחשש הוא משום שרצים מזיקים.

[2] פסחים קיב.

[3] שו"ע שם ה'. עיין בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח ה אות ו, שהביא מחלוקת הפוסקים בצרור וחתום בכלי, והקל בהפסד מועט. ויש לעיין מה בדיוק ההבדל בין כלי סגור שנאסר ובין צרור וחתום.

[4] הלשון בגמרא היא "אוכלין ומשקין תחת המטה", אך בירושלמי שם "תבשילא", וכן הר"ן ע"ז י: כתב "תבשיל", וכך גם לשון הרמב"ם שם והשו"ע שם.

[5] ערוה"ש יו"ד קטז, יב, וכן כתב בדרכי תשובה שם ס"ק לו, ובכף החיים ס"ק מ.

[6] בינת אדם איסור והיתר סג, בשם הגר"א, אך הוא עצמו הסתפק בכך. ועיין בציץ אליעזר חלק יז, י שכתב שמכל מקום אין לאסור תרופות שאינן מוגדרות כאוכל והיו תחת המיטה, וכ"כ בעל שבט הלוי בקובץ מבית לוי שם עמ' צד.

[7] דרכי תשובה שם ס"ק לח. ועיין בקובץ מבית לוי (שם) שהתיר להניח תחת המיטה אפילו לכתחילה כאשר לא ישנים עליה.

[8] בספר שערי רחמים (קצנלבוגן, אות קנו בהערה אות ב) כתב שהגר"א אסר גם מאכלים שהיו תחת תיבה שישנו עליה. בנין עולם או"ח לג. ובדרכי תשובה ס"ק לח הביא דעות החולקים וסוברים שאין איסור כאשר ישן שלא על גבי מיטה.

[9] עיין ילקוט יוסף או"ח ד, לו.

[10] מנחת יצחק ח"ד קיז, וכן במשנה הלכות טו, ה. וכן בעל שבט הלוי שם עמ' צד.

[11] הגרי"ח זוננפלד שלמת חיים ב ז. וכ"כ ביביע אומר יו"ד א, ט אות כג בשם הבן איש חי.

[12] בעל שבט הלוי שם החמיר אפילו בדיעבד, ובשו"ת אז נדברו ז, עג הקל בכך.

[13] כך כתב ביפה ללב יו"ד קטז ס"ק ו, ושם משמע שלדעתו כל האיסור הוא כשעל גבי הקרקע, גם אם אינו תחת המיטה כלל.

[14] ציץ אליעזר ח"י, לה. וכן בשו"ת משנה הלכות חלק יא סימן י.

[15] בשו"ת שבות יעקב ח"ב קה מתיר, וכן בהגהות רבי עקיבא איגר על השו"ע שם, פתחי תשובה ס"ק ד. וכך הקל בעל שבט הלוי בקובץ מבית לוי שם עמ' צג. ובהנהגות החזו"א שבסו"ס טעמא דקרא, אות כח הובא שהורה שלא להשליך אוכלים אלו אלא לתת אותם לעניים.

אך הבינת אדם פב כתב שהגר"א אסר גם בדיעבד (ואולם בכתר ראש אות פ' כתב שהגר"א החמיר רק לעצמו והתיר לאחרים), וכן בשיורי ברכה ס"ק י; זבחי צדק ס"ק כח; בן איש חי פנחס ש"ב יד וכף החיים ס"ק מד.

[16] כף החיים שם ס"ק מד, וכך הכריע הגר"ע יוסף בשו"ת יבי"א א, ט.

[17] כף החיים שם ס"ק מד.

[18] רב פעלים ח"ד סוד ישרים סימן ו, "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו".