כשרות משקאות חריפים
לצפייה בשיעור של הרב יצחק דביר בנושא
עולם המשקאות החריפים מורכב מעשרות סוגים שונים, יש הפוגשים בו לקראת חג הפורים בלבד, ויש מחובבי המשקאות העסוקים בכך בכל ימות השנה, ובקיאים בכל תתי הסוגים וההבדלים הדקים שביניהם.
יחד עם ההתפתחות התעשייתית, התפתח גם תחום המשקאות, ומשקאות מסורתיים שעד כה יוצרו בתהליך פשוט שאינו כולל בעיות כשרות, מיוצרים כיום בשיטות שונות הממהרות את הליך הייצור ומוזילות אותו, ובכך עולות סוגיות חדשות המערערות על כשרות המשקאות.
נושא הכשרות על גבי משקאות חריפים אינו מוסדר דיו, ולצערנו רבים שבדרך כלל מקפידים על כשרות מהודרת, נסמכים בנושא זה על שמועות שונות שאינן מבוססות בהכרח. לדוגמא: יש הסבורים שכל המשקאות בדיוטי פרי כשרים, בשעה שאין כל פיקוח על כך. לא זו בלבד אלא שהרכישה במקום זה בעייתית יותר משום שכאשר החנות בבעלות יהודית, ואין עליה פיקוח על מכירת חמץ, משקאות חמץ עלולים להיות אסורים כ'חמץ שעבר עליו הפסח'.
למעוניינים לצרוך משקאות ברמה גבוהה רצוי לצרוך משקאות המוחתמים באחת הכשרויות המפורטות ברשימת המומלצים שלנו בקישור זה.
ישנם גופי כשרות שלאחר בדיקה של מרכיבי המשקאות השונים ותהליך ייצורם, אישרו את כשרותם גם כאשר אין סימון כשרות על גבי הבקבוק.
לחצו כאן למעבר לרשימת המשקאות המלאה שידועים ככשרים (אתר חיצוני שאין לנו כל אחריות על המידע הניתן בו)
ברשימה יש לשים לב לשתי נקודות:
1. יש לבדוק היטב את פרטי האישור, האם הוא דווקא כאשר חותמת הכשרות מופיעה על האריזה, או דווקא מארץ מסוימת או מפעל מסוים.
2. מיהו גוף הכשרות שמאשר את כשרות המשקה? רמת הכשרות ברשימות הללו הינה על פי רמת גוף הכשרות שמאשר את הכשרות.
ישנם משקאות חריגים שידועים ברמת מהדרין גם ללא כשרות שמצויינת על הבקבוק, כמפורט להלן.
וויסקיכשרותו של הוויסקי מורכבת משני נושאים - כשרות הליך הייצור וכשרות חומרי הגלם:
מרכיבי הוויסקי - הוויסקי מיוצר מדגנים וקטניות, ומרכיביו אינם בעייתיים[1]. אולם לעיתים מוסיפים בו חומרי עזר שונים ללא סימון מפורש על גבי הבקבוק.
הליך הייצור – יצרני הוויסקי טוענים שיישונו של הוויסקי בחביות ששימשו בעבר ליין – נותן לו 'ארומה' של יין ומשביח את טעמו. במקרה זה גם כאשר מרכיבי הוויסקי כשרים, ישנו חשש בכשרותו, שכן היין הספוג בחביות אסור כ'יין נסך'. יש שהקילו לשתות גם וויסקי המיושן בחביות יין, משום שלדעתם טעמו של היין בטל[2]. בהיתר זה תמכו בעל ה'מנחת יצחק' והרב משה פינשטיין[3], אך כתבו שנכון שירא שמים ימנע משתיתו.
למעשה:
בוויסקי המיוצר ביפן, קנדה ואירלנד[4] ישנו חשש לתוספת של חומרי גלם בוויסקי ולכן אין לשתות אותו בלא אישור של מערכת כשרות , וברמת מהדרין יש לשתות וויסקי שעליו אחת מהכשרויות שהוזכרו בראש העמוד. וויסקי קראון רויאל ידוע כמהדרין גם בלא חותמת על הבקבוק, מלבד קאסק מספר 16.
וויסקי מארצות הברית – בארצות הברית החוק אוסר להוסיף לוויסקי חומרי גלם בלא סימון נאות על הבקבוק, ובנוסף אסור ליישן את הוויסקי בחביות של יין (אלא רק בחביות אלון חדשות). משום כך גם למקפידים על רמת מהדרין מותר לשתות ויסקי אמריקני (סטרייט - בורבון או טנסי) ללא כשרות, כאשר בחומרי הגלם לא מופיעים גליצרין, קרמל, יין או חומרי טעם נוספים.
וויסקי סקוטי – סקוטלנד היא אחת הארצות המובילות בתחום ייצור הוויסקי. יש בה תקנות ברורות לאיכותו של הוויסקי, והן אינן מתירות לערב במשקה חומרי גלם אחרים בלא לציין אותם על גבי האריזה.
בסקוטלנד מרבים להשתמש בחביות משומשות של יין (בפרט יין שרי),[5] ובשל כך השאלה אם הוויסקי מותר בשתייה נתונה במחלוקת (כמובא לעיל). על סוגים המיושנים בחביות יין יופיע בדרך כלל אחד מהכיתובים הבאים:Double Wood, Specal Finish, Double Matured Two Wood, Sherry Casks Port, Madeira Casks, Sherry Casks. יש הטוענים שכאשר על הבקבוק לא מופיע אחד מהכיתובים הנ"ל, אין לחשוש שהוא יושן בחביות יין, משום שוויסקי שיושן בחביות יין נחשב ליוקרתי יותר, ולחברה יש עניין להתהדר בכך.
המהדרין אינם סומכים על סברות אלו, מפני שישנם מקרים שבהם היישון בחביות היין לא יהיה מסומן על הבקבוק, וכן אין מעקב אחר הקרמל שמעורב בוויסקי, ולכן מקפידים שלא להשתמש אלא בוויסקי שעליו חתומה כשרות ברמה גבוהה.
ברנדיברנדי זהו שם כולל למשפחה של משקאות אלכוהוליים על בסיס פירות. ישנם סוגי ברנדי שמופקים מענבים (קוניאק cognac, ארמניאק Armaniak, גראפה Grappa, פיסקו Pisco, מטקסקה Metaxa), ואין ספק שכאשר הם מיוצרים ללא הכשר הם אסורים באיסור יין נסך.
גם בסוגים שמבוססים על פירות אחרים, כגון: סליבוביץ' (שזיפים, Slivovitz, Ţuică), קירש (דובדבנים, Kirschwasser) וקלבדוס (תפוחים, Calvados), ישנו צורך בהכשר, מפני שבאותם מפעלים מזקקים גם משקאות שאינם כשרים.
כדי לצרוך כשרות מהדרין יש להשתמש בברנדי בחותמת של אחת מהכשרויות שברשימת המומלצים.
סליבוביץ של החברות: r.jelinek וחברת Strikover - ידוע ככשר גם בלא חותמת כשרות על גביו.
טקילה
(Reposado /Rested / Aged/ Anejo / Extra-Aged Joven u Oro / Gold / Blanco / Silver / Mezcal)
הטקילה היא משקה מקסיקני המופק מצמח ה'אגבה'. המותג 'טקילה' נתון בשליטת הממשלה המקסיקנית ובפיקוחה, והוא כולל כמה סוגים. בעבר היה ידוע שטקילה שקופה (BLANCO) ממקסיקו נחשבת לכשרה, אך לאחרונה התגלו סוגים שונים של טקילות שהותססו על ידי שמרי שמפניה (שנחשבים כיין נסך), וכן סוגים שעברו יישון בחביות יין.
כמו כן, התברר שישנם מספר חומרי גלם שמותר לערבם בטקילה בלי לציין אותם על האריזה, והם עלולים לאסור את המשקה (מדין מעמיד או נותני טעם וצבע).
סוג מיוחד המעורר אתגר בנושא הכשרות הינו ה'מסקל'. במשקה זה מוסיפים לעיתים זחל תולעת העומד בתחתית הבקבוק. יש הטוענים שהכנסת התולעת נעשית מטעמי שיווק, כדי להוכיח את מקוריות המשקה. לעומתם יש הטוענים שמכניסים אותה כדי שתיתן בו את טעמה. לפיכך אין לצרוך מסקל ללא הכשר.
בקישור זה ישנה רשימה של מותגי טקילה שמותרים ללא כשרות.
ג'ין הוא משקה אנגלי שמבוסס על אלכוהול שמופק ממקורות שונים. לעיתים מדובר באלכוהול מיין (האסור כיין נסך), ולעיתים מוסיפים לאלכוהול תמצית ענבים.
כמו כן, לעיתים האלכוהול מופק מדגנים. עקב תהליך הייצור הקצר שלו המשקה עלול להגיע לשוק עוד כשהוא אסור באיסור 'חדש'.
לפיכך אין להשתמש בג'ין ללא הכשר או ללא מידע פרטני על כשרותו.
האלכוהול שעליו מבוססת הוודקה מופק מדגנים (חיטה, שעורה או שיפון), תירס או תפוחי אדמה. אך במדינות עשירות ביין מפיקים את האלכוהול גם מיין (שאסור כיין נסך), ובמדינות עשירות בחלב מפיקים אותו גם מחלב וגבינה (שאסור כחלב וגבינת גויים). בחלק מהמותגים מוסיפים לוודקה תמציות טעם, מי גבינה, גליצרין וחומרים נוספים הזקוקים להכשר. בנוסף, משום כך כדי לצרוך כשרות מהדרין יש להשתמש בוודקה בחותמת של אחת מהכשרויות שברשימת המומלצים.
ישנן כמה חברות שהוודקה המיוצרת על ידן ללא טעם ידועה ככשרה ברמת מהדרין גם בלא חותמת כשרות:
- פינדלדניה - Finlandia
- סטוליצ'ניה - Stolichnaya
- רוסקי סטנדרט - Rusky standard
- אבסולוט - Absolut
- סמירנוף (רק מרוסיה, איטליה וארה"ב) - Smirnoff
- בלוגה - Beluga
- גריי גוס - Grey Goose
- ואן גוך - Van Gogh
- וודקה שטריקובר בטעמי תפוח אדמה ותפוחי עץ - Strikover potato/Apple
רום
(רום בהיר, רום כהה. ג'מייקה, מרטיניק, קובה, איי בתולה מערבים, ברבדוס, מאוריטיוס, גויאנה, רום כהה, קשסה, מליבו)
הרום הוא משקה אלכוהולי העשוי מקנה סוכר, אך במהלך הייצור מוסיפים לו לעיתים תמציות צבע וטעם (הזקוקות להכשר), או מיישנים אותו בחביות יין, ולכן הוא נדרש לפיקוח כשרות. והמהדרין ישתמשו באחת מהכשרויות שברשימת המומלצים.
חששות אלה אינם קיימים ברום בהיר (שקוף) המיוצר במדינות הים הקריבי או בברזיל (קשאסה שקופה), ומותר לשתותו בלא כשרות.
אפרטיפים
(אניס, פסטיס, אוזו, רקי, סמבוקה, צ'ינצ'ון, פצ'ראן, ורמוט, מרטיני, נואלי פראט, פון א מה, דובונה, צ'ינזנו, ביטרים, קמפארי, צ'ינאר, פרנט, אנגוסטרה)
משקאות אלו מיוצרים על ידי עירוב של חליטת או השריית עשבים יחד עם אלכוהול ניטרלי או עם יין. אין לרכוש משקאות אלו בלא הכשר, משום שהם עלולים להיות אסורים כ'יין נסך', וכן יתכן שמעורבות בהם תמציות אסורות. כאשר החליטה או האלכוהול מופקים מדגנים יתכן שהמשקה אסור גם באיסור "חדש". משום כך המהדרין ישתו רק בכשרויות שברשימת המומלצים.
ליקרים
(אניסט, בנדיקטין, וישניאק, שרי בראנדי, פינה קולדה, ליקר ביצים, בננות, שוקולד וכדומה)
הליקרים עשויים על בסיס אלכוהולי בתוספת תמציות טעם וצבע, כדי לברר האם הם כשרים יש לבדוק את מקור הכוהל (אם מופק מענבים הוא אסור כ'יין נסך', ואם מופק מדגנים יתכן ואסור באיסור 'חדש') וכן את כשרות תמציות הצבע והטעם, כמו כן בחלק מהליקרים מערבים יין, או שהם נעשים על בסיס מי גבינה ושמנת (ואסורים כחלב וגבינת עכו"ם). משום כך אין לרכוש ליקר ללא חותמת כשרות על גביו. והמהדרין ישתו רק בכשרויות שברשימת המומלצים.
יש להעיר שישנם מותגים זהים שחלקם עם כשרות וחלקם ללא כשרות, ולכן בעת הרכישה יש לוודא שהכשרות מסומנת על גבי הבקבוק.
ישנם כמה סוגי ליקרים שידועים ככשרים למהדרין גם בלא חותמת על הבקבוק:
- בנדיקטין (מלבד b&b)
- קואנטרו - cointreau (מלבד אדום או שחור) מצרפת בלבד.
- בנוסף מומלץ שרי הירינג - Heering Cherry Liqueur עם חותמת כשרות על הבקבוק
- בנוסף מומלץ קפה הירינג - Heering coffee Liqueur עם חותמת כשרות על הבקבוק
בירה
(לאגר, אייל, פורטר, סטאות, גינס, מאלט)
רכיבי הבירה הבסיסיים (לתת, מים, כשות ושמרים) כשרים גם ללא כשרות, ולכן אם תאריך ייצור הבירה הוא לפני חודש כסלו של שנה זו, די לוודא שברכיבי המוצר לא מופיעים רכיבים נוספים מלבד אלו: Malt, water, hops, yeast, barley malt, brewer's yeast.
תוספות שונות עלולות להוות אתגר כשרותי. כך למשל בבירות בעלי שיעור אלכוהול גבוה מוסיפים לעיתים אלכוהול שצריך להיות ממקור כשר.
בבירה המיוצרת על ידי חברות קטנות (בוטיק) מוסיפים לעיתים תוספות שונות בלא לסמן זאת על גבי המוצר, לדוגמה: לשם קבלת משקה צלול משתמשים בג'לטין או בקולגן מן החי. לכן אין להשתמש בבירה ללא הכשר על בסיס רשימת הרכיבים אלא אם מדובר בבירה ממותגים מוכרים כגון: היינקן, קלסברג, טובורג, קורונה ועוד.
ערק הוא משקה אלכוהול שאליו מוסיפים תמצית אניס. את האלכוהול למשקה זה מזקקים ממקורות שונים, בהם גם צימוקים וענבים, האוסרים את המשקה באיסור יין נסך (כך לדוגמה המצב בערק זחלאווי). לפיכך אין לשתות ערק ללא הכשר או מידע מדויק על כשרותו. והמהדרין ישתו רק בכשרויות שברשימת המומלצים.
[1] על אף שהוא מכיל דגנים אין בו איסור 'חדש' משום שהוא מתיישן לפחות שלש שנים.
[2] יין בטל בששה - ט"ז יו"ד קיד ס"ק ד ועוד.
[3] מנחת יצחק ח"ב כח, ובאג"מ יו"ד ח"א סב.
[4] באירלנד החוק השתנה בשנים האחרונות, וכבר אסור להוסיף חומרי גלם לוויסקי, אולם מאחר והוויסקי מתיישן זמן רב, בשוק עדיין מצויים בקבוקים שיוצרו לפני שחוקק החוק, ויש בהם חשש תערובת של חומרי גלם בעייתיים.
[5] יש בסקוטלנד גם שימוש רב בחביות ויסקי אמריקני. מכיוון שבארצות הברית אסור לעשות שימוש חוזר בחביות, הם מייצאים את החביות בעיקר לסקוטלנד.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
