בשר ועופות

א. מוצרי הבשר מתחלקים לשני סוגים:

• א. בהמות (בקר וצאן)
• ב. עופות (הודו ותרנגולים)

ישנם דינים השווים לשני הסוגים וישנם דינים השונים.

כל מוצרי הבשר והעופות צריכים שחיטה כדין וכן השרייה, מליחה והדחה מהדם הבלוע בבשרם לפני האכילה ובבדיקת טרפות. ישנם דברים השייכים רק לבהמות כגון: ניקור חלב וגיד הנשה. 

ההכשרים- באופן כללי יש גדר ברור מהוא בשר מהדרין, וזהו מה שמכונה בשר חלק או גלאט (זוהי מילה מיידיש שתרגומה- חלק). אולם אין גדר הלכתי של עוף חלק או עוף למהדרין וכמעט כל מי שנותן הכשר על עוף או על מוצרי עוף כותב שהוא למהדרין, ואנו הצרכנים יוצאים מבולבלים מכל הנושא הזה או שפשוט אנו קונים כל דבר בלא הבחנה מהו באמת מוצר למהדרין. לכן כדאי לקנות הודו ועוף למהדרין באמת. יש להתייעץ עם רב פוסק המצוי בסוגיות הכשרות והוא יכו לתדרך איזה עוף והודו לרכוש. מידי פעם ההכשרים משתנים ומתעדכנים כדרך העולם ולכן יש צורך להתעדכן מידי כמה זמן בחידושים שיש בעולם הכשרות של העופות.

ב. בשר שנתעלם מן העין/חותם בתוך חותם-

ישנם מספר סוגי אוכל שכאשר מובילים אותם ממקום למקום כמו:  מהמפעל המייצר לחנות המוכרת, חייבים המוצרים להיות ארוזים בצורה מיוחדת. מוצרים אלו הם: בשר, דגים ויין.

צורת האריזה מכונה בפי חז"ל "חותם בתוך חותם". דהיינו על מוצר צריכים להיות שני סימנים המעידים על כשרותו.

לדוגמא: 

• תווית המציינת כשרות בצורת T ,פלומבה.
• סרט הדבקה עם סמל כשרות T , כיתוב על גבי האריזה.
• כיתוב T הולוגרם (מדבקה מבריקה)

וישנם עוד צורות שונות של ציוני כשרות.

כאשר אין חותם בתוך חותם אין לרכוש את המוצר. זה כולל לא רק מוצרי בשר ועוף כחומר גלם, אלא גם את כל מוצרי הבשר והעופות המעובדים כגון: שניצלים מוכנים, נקניק, נקניקיות, קובה, סיגרים, פסטלים (כאשר הם במילוי בשר) ועוד. אם בשר כשר אינו נושא חותם בצורה הנ"ל, ונתעלם מעין היהודי הוא יכול להיאסר באכילה. וזה כאשר במקום נמצאים גויים או יהודים  החשודים באכילת טריפות ונבלות, ובמיוחד יהודים שיש להם אינטרס כלכלי להחליף את הבשר הכשר עם בשר יותר זול, כגון בשר טרפה ממשחטה של ערבים וכו'. הדין תקף גם לשליחת בשר על ידי אנשים כאלו. לכן אם את מזמינה מוצרים מהסוג שהזכרנו לעיל כגון: בשר ודגים, על ידי שליח- לא לקבל אותם אלא רק לאחר בדיקה שכל המוצרים חתומים בחותם בתוך חותם. כל שאר המוצרים צריכים להיות חתומים בחותם אחד.

ג. בשר בקר וצאן:

הזכרנו לעיל שישנם מספר נושאים הלכתיים המיוחדים לכשרות הבשר. נפרט אותם אחד לאחד:

שחיטה- השחיטה צריכה להיעשות על ידי יהודי ירא שמים המומחה לשחיטה ומוסמך לכך על ידי הרבנות. ולכן יש להיזהר זהירות מופלגת כאשר רוצים לקנות בשר משחיטות "לא מסודרות" כגון: במושבים ובמשקים פרטיים שמתקבצים שם יהודים או קבוצות שקונים עיזים או כבשים ולפעמים אף פרים ופרות לצריכה פרטית. ובא שוחט למקום ומבצע את השחיטה ואת הבדיקות של הטריפות ולפעמים גם מנקר את גיד הנשה. יש פעמים שהכל מתנהל בצורה טובה על פי ההלכה כנדרש. ויש שהשוחט עומד במצבי לחץ קשים כאשר הוא עובד שעות רבות בלא הפסקה כלל. ויש שהקונים והמוכרים עומדים עליו ועצם הימצאותם יכולה לגרום לו להתיר דברים שלא נכון להתירם. ויש שמקבלים את שכרם על פי הבהמות הכשרות או החלקות שיוצאות וזה כמובן וודאי בעייה מוסרית וגם הלכתית. ויש שוחטים שלא הוסמכו לכך וגם שוחטים ששוחטים רק לעיתים רחוקות שאינם בקיאים כל כך ויש אף שוחטים זקנים שמזמן היו צריכים להניח את הסכין שלהם במגירה בבית ולא לשחוט.

ד. בשר חלק/גלאט או לא:
המושג "חלק /גלאט" התפשט מאד בשנים האחרונות ונעשה כעין מותג בעולם הכשרות. מציעים לציבור ארוע גלאט ומסעדות גלאט ואפילו יש מסעדות חלביות גלאט/חלק ויש גם עוף חלק.

וצריך לעמוד את המושג "חלק" על בוריו.

בשר חלק הינו בשר בקר וצאן בלבד, שלאחר השחיטה נבדקה הריאה של הבהמה ונמצאה חלקה מכל צדדיה בלא שום רירין או סרכות (כעין גלד ע"ג הריאה שמעיד שהיתה פגיעה בראיה), ומתוך כך אין שום שאלות על כשרות הבהמה הזאת. מבחינה הלכתית צרופה אין דבר כזה "חלק" לא בבשר עוף ולא בהודו וודאי שלא בירקות עלים ובחלב.

השו"ע פסק, שאסור לאכול בשר שאינו "חלק" והוא הפוסק של בני ספרד ועדות המזרח.

הרמ"א פסק שמותר לאכול גם בשר שאינו "חלק" ובתנאי שאין עכשיו חור בריאה. הוא פסק כן לבני אשכנז. אולם, לא כל הספרדים נהגו לאכול רק "חלק" ורבים מיוצאי צפון אפריקה ועוד ארצות אחרות שונות, נהגו לאכול גם בשר לא חלק. וכמו כן, לא כל האשכנזים אכלו בשר שאינו חלק דהיינו כשר בכשרות רגילה, אלא שרבים נהגו להחמיר ולאכול בשר חלק. "לא תיטוש תורת אימך" וכל אחד ינהג כמנהגו והמחמיר לאכול רק בשר חלק תבוא עליו הברכה.

כמובן שכל זה שייך לא רק בבשר חומר גלם שקונים ע"מ לבשלו, אלא שכלול בענין זה גם כל מוצרי הבשר המעובדים כגון:

רולדה                           פסטלים                                    המבורגר

נקניק                            סיגרים

נקניקיות                       קבב     

לכן, מי

ה. בשר טחון:

כשרות הבשר הטחון היא אחת הקשות ביותר בכשרות מוצרי הבשר. ישנו חשש לזיופים, לבשר לא כשר, לתוספות לא כשרות שמוסיפים לבשר, בזמן הטחינה, בשר שנתעלם מן העין, וחשש תוספות של חמץ וקטניות בבשר שכתוב עליו שהוא כשר לפסח.

כאן צריך זהירות מופלגת לרכוש רק בשר שיש עליו חותם בתוך חותם. וכאשר קונים באטליז, תקני רק כאשר את רואה שטוחנים בפנייך את הבשר וכמובן לבדוק את כשרות הבשר לפני הטחינה. ונראה הרחבה בהמשך.

ו. בשר טרי:

חוץ מהבעיות הכשרותיות הרגילות של חותם בתוך חותם ובשר שנתעלם מן העין,ישנה בעיה נוספת בבשר טרי והיא בשר טרי "לא מוכשר" ז"א בשר כשר שטרם עבר "הכשרה" ע"י מליחה. הכשרה זו תפקידה ניקור/הוצאה של הדם הבלוע בתוך הבשר. רק לאחר "הכשרה" מותר לבשל את הבשר. כאמור, ההכשרה נעשית ע"י מליחה, או ע"י צלייה. כאן לא נפרט בהלכות מליחה מכיוון שרוב רובו של ציבור הנשים כבר לא מולח בשר, אלא קונה מוכן לאכילה. דהיינו, "נמלח והודח כדין".אולם, בכל אופן נוספו פה עוד כמה הלכות הקשורות לענין זה.

בשר טרי ששהה 72 שעות דהיינו 3 ימים בלא הדחה נאסר בבישול. ז"א אפילו אם ימלחו אותו כדי להוציא את דמו אסור לבשלו ומותר רק לצלותו ואפילו לאחר הצלייה ג"כ אסור לבשלו, שהרי אומרים חז"ל שהדם נבלע בתוך הבשר ולא כולו יוצא בצלייה ולכן אסור לבשלו אפילו לאחר הצלייה, אלא צריך לאכלו צלוי.

ז. בשר קפוא "לא מוכשר":

יש בשווקים ובמרכולים בשר קפוא לא מוכשר ז"א, שהבשר הזה הוא כשר אבל יש בו עדיין דם ואסור לאכלו עד שינקרו ממנו את הדם הבלוע בתוכו כמו שהזכרנו לעי"ל. לכן צריך לעשות "הכשרה" כדי להוציא את הדם הבלוע שבתוך הבשר. ההכשרה הזו נעשית באחת משתי דרכים:

א. ע"י צלייה      ב. ע"י מליחה

כאן לא נעבור על הלכות מליחה - הכשרת הבשר ע"י מלח, שזה דבר שהיום הנשים כמעט ולא עושות בבית, והבשר והעופות שקונים הם כבר מוכשרים. רק חשוב לשים לב האם הבשר הוא "נמלח והוכשר כדין" (כמו שמופיע בנוסח זה או בנוסחים דומים לכך) ע"ג האריזה או לא.

הדרך האחרת להכשיר בשר היא ע"י צלייה ועל הלכות צליית בשר כתבנו במקום אחר (עמ' 

לבבות וכבדים הם מוצרים שכמעט תמיד נמכרים "לא מוכשרים" וכתוב ע"ג האריזה "לצלייה בלבד". לפעמים הכיתוב אינו נראה בבירור ושמענו על מקרים לא מעטים של נשים שקונות לבבות ומבשלות או מטגנות אותם בלא הכשרה קודמת ע"ג האש (צלייה). לעומת זאת, כמעט כולן יודעות שא"א להכשיר כבדים אלא ע"י צליה ובזה ב"ה לא נכשלות ולא מכשילות.

ח. קניית עופות סוג ב':

היום לפעמים קשה להתמודד עם המצב הכלכלי הכללי בארץ ואשה צריכה לחפש (ביחד עם בעלב כמובן) דרכים שונות ומשונות כדי להאכיל את בעלה וילדיה מזון משביע וטוב שיש בו את המגוון הנכון של היסודות הנצרכים לגדלם בצורה בריאה כדי שיוכלו לעבוד את ה' בקדושה ובטהרה. כפתרון הולם ומוזל לבעיה ישנן חברות שמציעות חלקי עופות מסוג ב'. כאן צריך לשים לב היטב היטב להימצאותה של בעיה נפוצה שהזכרנו לעי'ל בעמ'     שברים וצררות דם (עקב מכות) שיש בחלק מהעוף ובעיקר ברגליים ובכנפיים. אם יש שבר בעצם אין מה לחשוש, כיוון שמשגיחים במשחטה בודקים האם זה שבר שאוסר את העוף או לא. הבעיה שצררות דם יותר קשה. מליחה אינה מוציאה שטף דם מתחת לעור שנוצר מחמת מכה. ולכן אם יש בחלק מהבשר שטף דם בצבע שחור/חום/אדום חזק/ירוק/צהוב אין לבשל חלק זה של הבשר, אלא צריך לחתוך אותו ולא לאכלו. זה כמובן לא פוסל את כל הכנף או את כל הרגל, אלא רק את המקום שבו יש את השטף. ישנה אפשרות נוספת והיא לעשות חתך במקום השטף דם ולצלות את אותו המקום. אפשר לעשות כן ע"ג הגז. יש מחלוקת הפוסקים האם אפשר לבשל את החלק הזה לאחר הצלייה הזאת.
פסק הלכה:

ט. בשר טחון:

מבחינת כשרות זהו שטח קשה ורבים הזיופים והרמאויות. בגלל הבעיות הללו הרה"ר מחייבת נוכחות משגיח בזמן טחינת הבשר.

האפשרות המועדפת היא שיטחנו בפניך את הבשר, למראה עיניך. אבל אם זה קשה או לא מסתדר צריך להקפיד לרכוש בשר טחון עם הכשר מעולה. תמיד ישנה האפשרות לטחון את הבשר בבית.

חשוב לציין, שבשר טחון לכל סוגיו: בקר, צאן, עוף והודו ברב המקרים אינו בשר בלבד אלא יש בו תוספות של חלבונים (סויה) או אפילו עצים טחונים (סלילוס) וגם מלחים שונים (פוספטים) וחומרי טעם וריח (תבלינים) ואץ צבעי מאכל. וכל אלו צריכים להיות מושגחים כיוון שיכולים להיות בהם בעיות בכשרות. לדוגמא: ישנו בשר טחון בכשרות רגילה שכתוב עליו "חלק ב"י" או "חלק חו"ל". זה לא תמיד יהיה מתאים למשפחה המקפידה על בשר חלק, שהרי ע"פ מה שכתוב הבשר הוא חלק, אבל שאר המוצרים הנלווים אין עדות עליהם שהם "למהדרין" ולכן צריך לבדוק את הנושא הזה עם המשגיח באותו המפעל. מי שנוהג לא לאכול קטניות בפסח צריך משנה זהירות כיוון שהחומרים שמוסיפים כדי "לנפח" את הבשר הם בהרבה מקרים עשויים מקטניות.

י. בשר קפוא:

היום מיובא לארץ כמות גדולה של בשר בקר קפוא "לא מוכשר", ז"א שהבשר כשר אבל הבשר לא עבר תהליך של מליחה לניקור הדם דהיינו הוצאת הדם מתוך הבשר. הזכרנו כבר בעמ'    שבשר שלא הוציא ממנו את דמו אסור לבשלו ומותר רק לצלותו וכן צריך לציין עוד כמה הלכות הקשורות לעניין הזה.
לאחר שחיטת הבשר צריך לעשות מליחה תוך 3 ימים. אם לא מלחו אסור לעשות לבשר מליחה כדי לבשלו אח"כ ומותר לאכלו רק לאחר צלייה וכן אסור לבשלו לאחר הצלייה.

יש מחלוקת האם הדין הזה שייך גם בבשר קפוא. ז"א , בשר שהקפיאו אותו מיד לאחר השחיטה אבל לא מלחו אותו לפני הקפאתו, יש פוסקים הסוברים שמותר להפשירו ולמולחו ואח"כ אפשר לבשלו. ויש אומרים שמותר רק לצלותו ואסור ג"כ לבשלו אח"כ. ואנחנו נוהגים

ובאופן כללי צריך לשים לב האם כתוב על הבשר "לא מוכשר" או "הודח והוכשר כדין" וכן חשוב לציין שאין למצוא בשוק בשר "חלק" קפוא שאינו מוכשר.