מידע והלכה » שבת » דיני בישול בערב שבת

דיני בישול בערב שבת

 

גזירת שמא יחתה בגחלים

הדין: מותר להניח תבשיל לא מבושל מערב שבת על גבי מקור חום, על מנת שיתבשל במהלך השבת. אך אסרו חכמים להשהות על גבי אש גלויה מערב שבת, תבשיל שעדין צריך בישול, גזירה שמא יחתה בגחלים בשבת.

ע"מ לדעת מה נחשב לא מבושל קבעו חכמים חמש דרגות בתבשיל:

1.חי 2. בשיל ולא בשיל  3. בן דורסאי (יש אומרים שליש בישול ויש אומרים חצי בישול).

4.מבושל כל צרכו מצטמק ויפה לו 5. מבושל כל צרכו מצטמק ורע לו.

מחלוקת הפוסקים מהו שלב בו אין כבר חשש שמא יחתה בגחלים?

שו"ע- מבושל כל צרכו מצטמק ורע לו.

רמ"א- מבושל כמאכל בן דרוסאי.

הלכה למעשה: יש פוסקים ספרדים מקלים כדעת הרמ"א.

בשר חי

הדין -מותר להשהות אפילו על אש גלויה.

טעם - בבשר חי אדם מגלה בדעתו שכונתו לצורך מחר ומסיח דעתו מהתבשיל ולא קיים החשש שמא יחתה.

 

אש גרופה וקטומה

כל חשש שמא יחתה בגחלים הוא כשהאש גלויה ויש בה אפשרות חיתוי. אולם, אם בערב שבת האדם עשה מעשה גריפה (הוצאת הגחלים מהתנור), או קטימה (כיסוי הגחלים) - מותר להשהות עליה כל תבשיל.במעשה זה האדם מראה "שאינו חפץ בחום הרבה, ולא יבא לחתות באש שלמטה לחמם התנור".

הלכה למעשה:

פלטה נידונת כאש גרופה וקטומה ומותר להניח עליה את כל סוגי התבשילים.

כיריים אש גלויה ולכן יש לכסות את האש בטס נחושת. או להניח תבשיל שאין בו חשש שמא יחתה.

תנור לרוב השיטות נחשב כאינו גרוף וקטום ואפשר להניח בו רק תבשיל שאין בו חשש שמא יחתה. דעת הגרע"י שנחשב לגרוף וקטום אם מעבירו למצב שבת וטוב שיכסה גם הכפתורים. ובאופן זה מותר להניח תבשיל בכל רמת בישול, כדין אש גו"ק.

מיחם דינו כאש גלויה. לכן, אם המים חמים רק מעט בכניסת השבת, אסור להשתמש במיחם. אולם, אם בשקיעה בערב שבת יגיעו המים ליד סולדת, מותר להפעילו לכתחילה.

 

דרגת התבשיל

אש גלויה

אש גרופה וקטומה

בשר חי

מותר להשהות

מותר להשהות

בשלי ולא בשיל

אסור להשהות

מותר להשהות

בן דרוסאי

לדעת הרמ"א מותר להשהות

לדעת השו"ע אסור להשהות.

מותר להשהות

מבושל כל צרכו מצטמק ויפה לו

לדעת הרמ"א מותר להשהות

לגעת השו"ע אסור להשהות

מותר להשהות

מבושל כל צרכו מצמק ורע לו

מותר להשהות

מותר להשהות

 

 

דיני החזרה

בשבת מותר ליטול את התבשיל מהכירה ולהחזירו אפילו כמה פעמים. 

כדי לא להכשל באיסור בישול, קבעו חכמים מספר תנאים בחזרת התבשיל לכירה.

תנאים אלו נכונים גם לגבי חימום מאכלים ע"ג מקור חום בשבת.

תנאי החזרה

  • 1. איסור בישול- חשש דאורייתא. כל מאכל שלא נתבשל, יש בו משום בישול ואסור להחזירו ע"ג מקור חום בשבת.
  • 2. חשש שמא יחתה- גזירת חכמים שלא להניח דבר מאכל ע"ג אש גלויה שמא יחתה בגחלים כדי להגביר את הבערה.
  • 3. ביטל השהייה ראשונה - מחזי כמבשל. חכמים גזרו שלא להניח בשבת תבשיל ע"ג מקור חום שדרך לבשל עליו, מפני שנראה כמבשל. אם התבשיל כבר היה עומד על מקור החום והסירו, מותר להחזירו בתנאי שלא בטלה השהיה ראשונה.

 

התנאים עליהם צריך להקפיד כדי שלא תתבטל השהייה ראשונה

שו"ע- כל עוד לא הניחה על גבי קרקע

רמ"א-     1. עודן בידו.      2. דעתו להחזירה

משנה ברורה- במקום צורך אפשר להקל באחד מהתנאים, או עודן בידו, או שבדעתו להחזירה.

 

שאלה: תבשיל שבטלה ממנו השהייה ראשונה, כיצד ניתן לחממו בשבת?

תשובה: ניתן לפתור את הבעיה ע"י הנחת מפריד בין הקדירה למקור החום. אין דרך לבשל בצורה כזו ולכן כך לא נראה כמבשל. באופן זה מותר לחמם מאכלים בשבת ע"ג הפלטה, ולבד שיהיו יבשים ולא נוזליים.

סיכום התנאים, עליהם צריך להקפיד בהנחת תבשיל על גבי מקור חום שבת:

•1.      מבושל כל צרכו.                2.  שלא יראה כמבשל.                   3.  אש גרופה וקטומה

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות