הצעה לתיקונים לחוק הונאה בכשרות

רבני כושרות

הערות לחוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 4)

(תיקון – סמכויות אכיפה), התשפ"א-2021

1. העיקר חסר מן הספר – החוק דן בעיצומים רבים מאוד, בתוכם הרבה בירוקרטיה שלא קשורה ישירות לכשרות, כמו תאריך על התעודה וכד שהם חשובים, אולם אין עיצום כספי על אדם שיהיה שותף בהונאה בכשרות הלכתית ע"פ דין תורה.
2. סכומי העיצומים הכספיים – עיצום כספי של 20,000 ₪ לתאגיד שמחזורו M100 ₪ הינה פחות מפרומיל, עיצום כספי כ"כ נמוך לא מהווה איום או צעד מרתיע למניעת הונאה בכשרות. מוצע לתקן אחוז מהמחזור של התאגיד ולא סכום קבוע.
3. עבור מי מופנה העיצום הכספי – אדם שיקים גוף כשרות ללא רישיון ויחלק תעודת פיקוח או ישתמשו מצגי כשרות או בעלי עסקים שיבצעו הונאה בכשרות ע"פ דין תורה לא כלולים בחוק, ולא יקבלו עיצום כספי.
4. מעורבות של מועצת הרבנות הרבנות הראשית או הרב המקומי – אין לרב המקומי , הרבנות הראשית או הרבנות המקומית שום משקל בהעברת מידע או שיקולים על הונאה בכשרות לממונה לפני התראה מנהלית או עיצום כספי. כך שיתכן מצב שבו הרב המקומי יודע על הונאה בכשרות בעירו והממונה לא מכיר בסמכותו הייחודית של הרב המקומי שנבחר כדין, כדי לטפל בהונאה בכשרות שהרב המקומי מכיר בתחומו.
5. התראה מנהלית – לא נקבע בחוק כללים שבהם הממונה יכול לשקול מתי לתת התראה מנהלית ומתי קנס. מה שאומר שמפר סדרתי שיש לו קשרים מספיק טובים במשרד הממונה יזכה להתראות מנהליות ולא לעיצום כספי. הדבר עומד בניגוד לכללי מנהל תקין המחייבים שוויון וענייניות בקבלת החלטות של פקיד ציבורי.
6. שקיפות – בשוק תחרותי הבסיס הוא שקיפות לצרכן. מאחר והשלב היחיד שבו הממונה רשאי לפרסם מידע לציבור הוא שלב העיצום הכספי - הצרכנים לא ידעו על פעילות הממונה לאורך תקופת התראות מנהליות ככל ויהיו מספר התראות.  הדבר מהווה פגיעה אנושה בצרכני המזון הכשר שלא מעוניינים לרכוש מתאגיד שקיבל התראות חוזרות  מהממונה. אשר על כן מוצע לאפשר שקיפות מלאה גם על התהליכים המתבצעים גם בתהליך התראות מנהליות לגופי הכשרות.
7. אתר אינטרנט – מועצת הרבנות הראשית מתנגדת למהלך בו כל שלשה רבנים יוכלו לתת תו תקן משלהם (השר עצמו גם ציין כי הוא מתנגד לאפשרות זו) חיוב

מועצת הרבנות הראשית לפרסם באתר האינטרנט שברשותה פעילות סביב גופי שלושת הרבנים – מהווה דרישה ממועצת הרבנות הראשית הכרה בדיעבד בגופי כשרות שלא מוסמכים לדעתה.

8. עיצום כספי על הפרת משגיח מושגח – בית עסק שתוסר הכשרות בגלל דיווח של המשגיח על תקלת כשרות ולא תהיה אפשרות העסקה אחרת למשגיח ע"י תאגיד הכשרות, המשמעות היא כי לא הוסדר נושא משגיח מושגח כמחוייב. מוצע כי התאגיד לא יוכל לפטר את המשגיח ואם יפוטר יקבל עיצום כספי משמעותי.
9. סימן ג – 10 טז.

אין יכולת לתת עיצום כספי על מי שמבצע הונאה בכשרות חוזרת – הדבר מהווה פתח לאדם  המעוניין לרמות – לגרור עיצום כספי פעם אחת לאורך תקופה ארוכה – ללא שיש אפשרות להרתיע אותו. (לדוגמא להגיש בקשה להישפט וכל תקופת ההמתנה להמשיך בביצוע הונאה בכשרות)

אולם הסעיף עומד בסתירה לכאורה לסעיף 6 – המתקן את סעיף 10 ה.

10. לממונה אין סמכות בחוק להחליט כלפי תאגיד כשרות או בעל עסק עם כמות התראות מנהליות וקנסות רבים. כך לדוגמא מוצע כי יש לתת לממונה יכולת להקפאה של הכשרות לתקופה או להסרת כשרות לצמיתות ככל וכמות העיצומים וההתראות מראה שאין יכולת לתת כשרות במקום לדעתו של הממונה.
11. אין עיצום כספי או התראה מנהלית על תאגיד כשרות שברגע שיסיר את תעודת הכשרות ממקום שלא עמד בתקן הכשרות – ואח"כ יתן בשיתוף עם בית העסק "הודעה" ע"פ שער השלישי של בג"ץ – הדבר יהווה הטעיה חמורה שתאגיד כשרות עובד במקביל עם תעודות כשרות ועם הודעות של שער שלישי.
12. תאגיד כשרות שנמצא פעמים רבות מקבל התראות מנהליות או עיצום כספי, אין דירוג בהגדלת העיצום הכספי לתאגידים שימצאו שוב ושוב סוררים לבין תאגיד שנמצא פעם בודדת.