המתנה לאחר אכילת מאכלי חלב

הרב יצחק דביר

מתוך ספר כושרות. לרכישת הספר לחצו כאן

חכמים גזרו להמתין שש שעות רק אחר אכילת בשר אך לא אחר אכילת חלב,[1] משום שמאכלים חלביים אינם משאירים טעם חזק בפה לאורך זמן ואינם בעלי סיבים הנותרים בין השיניים.

לפי הזוהר[2] אין לאכול בשר ומוצרי חלב באותה שעה. לכן יש שהחמירו להמתין שעה בין אכילת מאכלי חלב לאכילת בשר,[3] ויש שנהגו להמתין חצי שעה ביניהם.[4]

הנוהגים לאכול בשר ועוף[5] מייד לאחר החלב – עליהם לשטוף את הפה ולאכול דבר מה כדי להסיר את שאריות החלב, וכן לרחוץ את ידיהם כדי לוודא שלא נותרו עליהן שאריות ממאכלי החלב. גם האוכל עם מזלג וידיו לא התלכלכו צריך לכתחילה לשטוף ידיים, אך אם זו טרחה מרובה, די להביט בהן ולוודא שהן נקיות.[6]

גבינה קשה

כאמור, הסיבה שאין חיוב להמתין אחר אכילת מאכלי חלב כמו לאחר אכילת בשר, מפני שאינם מותירים טעם חזק בפה ולא נותרים בין השיניים. לפיכך כתב הרמ"א[7] שאחר אכילת גבינה קשה שטעמה חזק[8] והיא נתקעת בין השיניים,[9] יש להמתין לפני אכילת בשר.

יש הסוברים שדין זה נכון רק לגבינה שהתיישנה במשך שישה חודשים, ולפיכך טעמה חזק והיא קשה ביותר.[10] כיום תהליך הכנתן של מרבית הגבינות המשווקות, כולל הגבינות המלוחות והצהובות,[11] אינו אורך שישה חודשים, ולכן לשיטה זו יש להמתין רק אחר אכילת גבינות מיוחדות, כגון פרמז'ן, קצ'קבל, גרנה פדאנו, פרמיג'יאנו ומנצ'גו, שתהליך הכנתן ארוך משישה חודשים.

ויש שמחמירים להמתין לאחר כל גבינה בעלת טעם חזק: גבינה צהובה, גבינה מותכת וכדומה.[12]

השולחן ערוך לא הזכיר דין זה, ולכן רבים מן הספרדים לא נהגו להמתין לאחר אכילת גבינה קשה,[13] אך כמה מן הפוסקים הספרדים הסכימו עם הרמ"א.[14]

זמן ההמתנה

גם בשיעור הזמן שיש להמתין לאחר גבינה קשה נחלקו הפוסקים: יש שהורו להמתין אחריה שש שעות,[15] ויש הממתינים שעה אחת.[16] ובבן איש חי[17] כתב שנהגו להמתין שעה כנגד כל חודש שהתיישנה הגבינה. לדוגמה: לאחר גבינה שהתיישנה ארבעה חודשים יש להמתין ארבע שעות.

[1] גמרא חולין שם; שו"ע יו"ד פ"ט ב.

[2] זוהר פרשת משפטים דף קכה.

[3] בכה"ח יו"ד פט אות י כתב שכך ינהג כל ירא שמיים ובשו"ת משנה הלכות ח"ו קלה כתב בפשיטות שכן המנהג.

[4] ראה הליכות שלמה, הלכות שבועות הערה 49 שכך נהג הגרש"ז אויערבך.

[5] בשו"ע יו"ד פט, ב כתב שלפני אכילת עוף מן הדין אין צורך להדיח את הפה והידיים, משום שאיסור עוף בחלב הוא מדברי חכמים, אך יש שהורו לכתחילה יש להדיחם גם במקרה זה: כה"ח שם ס"ק מה בשם זב"צ, וכן כתב בילקו"י שם סא.

[6] בבאהי"ט יו"ד פט ס"ק ה הביא בשם הפר"ח שאין להחמיר בזה, ובשפ"ד שם ס"ק כ כתב שיש להחמיר כיוון שאין בזה טורח.

[7] שו"ע יו"ד פט, ב.

[8] ט"ז שם ס"ק ד.

[9] במשב"ז שם ס"ק ד כתב שכן דעת הש"ך והפר"ח.

[10] על פי הש"ך שם ס"ק טו; הגהות חת"ס יו"ד פט.

[11] יש להעיר שתהליכי הייצור המודרניים אינם מזרזים את תהליך הבשלת הגבינות לעומת התהליכים שהיו מקובלים פעם. כל זאת במאמרו של הרב ויטמן בנתיב החלב ח"א עמ' 98.

[12] הגרי"ש אלישיב בנתיב החלב א עמ' 97; מעדני השלחן יו"ד פט ס"ק ל; הליכות שלמה שבועות סעיף יג; שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' לה.

[13] הליכות עולם, ח"ז פרשת שלח לך אות ה.

[14] כה"ח יו"ד פט ס"ק מז בשם זבחי צדק; בן איש חי, פרשת שלח ש"ב אות טו.

[15] ט"ז יו"ד פט ס"ק ד; משב"ז שם; משנ"ב בשער הציון תצד ס"ק טו. ובבן איש חי שלח שנה ב אות טו כתב שכך נהגו גדולי ישראל, אך יש נוהגים להמתין רק שעה או שלוש שעות.

[16] ש"ך יו"ד פט, טז; ערוה"ש שם יא.

[17] שלח, שנה ב אות טו.