כשרות למזון בעלי חיים

הרב יצחק דביר

מתוך ספר כושרות. לרכישת הספר לחצו כאן

"וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" (שמות כב, ל). לבעלי חיים מותר לאכול מאכלים שאינם כשרים,[1] אולם אסור להאכילם במאכלים שאסורים בהנאה, מפני שאכילתם גורמת הנאה גם לבעליהם. איסורי ההנאה המצויים בימות השנה:[2]

1. בשר (בקר וצאן) שבושל יחד עם חלב.
2. פירות ערלה.
3. יין נסך.

כאשר רוכשים מזון בעלי חיים על בסיס בשר בקר וצאן,[3] יש לבדוק אם כלולים ברכיביו רכיבי חלב,[4] ואם הם התבשלו יחד עם הבשר. לשיטת הספרדים יש לבדוק אם יש במוצר יין או תוצרי ענבים.[5] לפירות ערלה אין חובה לחשוש כאשר הדבר איננו ידוע.

[1] הגמרא במסכת חולין (ז ע"ב) מספרת על חמורו של רבי פנחס בן יאיר שנמנע מאכילת טבל, אולם שם מדובר במצב שבו לבעלים היה אסור להאכיל את הבהמה בפירות בלא לעשר אותם, אך אין ללמוד מכך שישנה מידת חסידות שבעלי חיים יאכלו אוכל כשר בלבד (ראו שם במהרש"א).

[2] בפסח אסור להנות מחמץ, וישנם איסורי הנאה נוספים שאינם נפוצים, כגון: כלאי הכרם.

[3] הדבר אמור דווקא לגבי בשר בקר וצאן, אך על בשר עוף בחלב אין איסור הנאה.

[4] לדוגמה: חלב, אבקת חלב, מי גבינה, לקטוז (לא תמיד מחלב), סידן חלב.

[5] לשיטת האשכנזים אפשר להקל בימינו באיסור הנאה ביין נסך (סתם יינם), אם כי ראוי להימנע מכך. אם לא ידוע אם יש במוצר מתוצרי ענבים, יש שהקלו להשתמש בו, ראו פתחי תשובה יו"ד קח ס"ק ג בשם שער המלך.