כשרות למוצרי עישון

הרב יצחק דביר

בשורות הבאות לא נעסוק בהיתר ההלכתי לעשן, אף שהדבר בעייתי מצד מצוות 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. נעסוק רק בפן ההלכתי, בתקווה שלא נהיה כמסייעים בידי עוברי עבירה, והמשתמשים בפרק זה יהיו רק אלו שיש להם צורך רפואי בכך, והדבר נעשה במידה הנכונה.

כשאנו עוסקים בכשרות חומרי עישון, עלינו להתייחס לכמה היבטים:

ריח (ריחא) – לכתחילה נאסר לשאוף ריח של איסור.[1] יש שהתירו את הדבר במקרים מסוימים,[2] ובפרט כאשר הריח מופק בעת שרפת האיסור.[3]

אדים (זיעה) – על פי ההלכה מעמדם של האדים העולים מן המאכל כמותו, ולכן אסור לשאוף אדי מאכל שאינו כשר.[4]

הנאה – ישנם כמה מאכלים שאסורים בהנאה, ואסור לעשן אותם.[5] איסורי ההנאה שייתכנו במוצרי עישון: פירות ערלה ויין נסך.[6]

טבק וסיגריות

חברות הטבק מבקשות לבלוט בשוק, ובעת הייצור הן מערבות עשרות חומרי גלם, בהם גליצרין ולנולין (שאפשר להפיק מן החי), יין ומיץ ענבים (שאסורים כיין נסך) וחומרי טעם נוספים.[7]

בעישון סיגריות, מקטרת או נרגילה אין חשש ל'זיעה' אלא רק ל'ריחא', שאף הוא אסור לכתחילה, וכן קיים חשש לתערובת יין שאסור ליהנות ממנו. לכן ראוי לקנות דווקא טבק או סיגריות כשרות, אך בהיעדר ידיעה על איסור במוצר, למקל יש על מה לסמוך.[8]

סיגריה אלקטרונית

דינה של סיגריה אלקטרונית חמור יותר משל סיגריה רגילה, משום שנוזל הסיגריות נכנס לפה בצורת אדים, וכ'זיעה' האסורה כממשו של איסור. בנוזל לסיגריות מעורבים חומרי גלם בעייתיים כמו גליצרין מן החי וחומרי טעם וריח שונים. משום כך נוזל המילוי זקוק להכשר.[9]

[1] שו"ע יו"ד קח, ה-ו, וראו בנושאי הכלים שם שאת שאיפת היין התיר רק משום שמזיק לו, ואת ההנאה מהבשמים התיר מפני שאין היין נותן בהם ריח. וכן הסיק שם לאסור ביד יהודה ס"ק לט, וכן פסק המשנה ברורה תסז ס"ק לג.

[2] פתחי תשובה יו"ד קח ס"ק ג; שו"ת משה ידבר מאכלות אסורות יב; וראו במאמרו של הרב יצחק הלפרין, צהר גליון יב.

[3] המשנה (תרומות י, ד) עוסקת במקרה דומה: "תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו הפת – מותרת, שאין טעם כמון, אלא ריח כמון". בגמרא (עבודה זרה סו ע"ב) מוסבר שאף שבדרך כלל אנו אוסרים (לפחות לכתחילה) את ריח האיסור שבמאכל, כאן הדין שונה משום "דמיקלא איסורי", כלומר בעת פיזור הריח בתנור האיסור כבר נשרף וכלה. הש"ך (יו"ד קח, ס"ק יב) פוסק שאופן זה מותר אפילו לכתחילה.

[4] בפרי חדש (יו"ד קח, כג) הזהיר שלא להדליק את המקטרת בצמוד לנר חֵלֶב, מפני שנהנה מאדי האיסור.

[5] בפתחי תשובה יו"ד קח, ג הביא דעות המתירות עישון טבק שיש בו יין נסך כאשר בטל בשישים, וכ"כ בשו"ת מהר"ם שיק או"ח רמב.

[6] שם הובאה מחלוקת בין הפוסקים אם גם בזמן הזה יש לאסור את היין בהנאה, ובמקום צורך האשכנזים נהגו להקל בכך.

[7] החברות אינן מגלות את הנוסחה הסודית, אך באתר האינטרנט שלהן מפורסמת רשימת הרכיבים ובהם רכיבים בעייתיים רבים.

[8] ראו: משנה ברורה תסג, לג שאסר לעשן טבק שמעורב בו יין נסך, אך כאשר קיים ספק בדבר יש שהתירו, ראו בפתחי תשובה יו"ד קח ס"ק ג. ובמנחת יצחק (ח"ה טז) התיר לעשן סיגריות שיש בהן גליצרין, וראו עוד במאמרו של הרב יצחק הלפרין, צהר גיליון יב.

[9] אם ישנה ודאות שאין חשש לאיסור מדאורייתא, יש מקום לדון בהיתר הדבר כדין טעימה באיסור דרבנן (ראו פת"ש יו"ד צח, א).