טיפים הלכתיים לבניית מטבח חדש

הרב יצחק דביר

מתוך ספר כושרות. לרכישת הספר לחצו כאן

כאשר בונים מטבח חדש, כל האפשרויות פתוחות. חשיבה מראש על מבנה המטבח מבטיחה התנהלות קלה ופשוטה יותר. נציין כאן כמה נקודות שעליהן כדאי להקפיד:

מבנה המטבח

1. יש להותיר משטחי עבודה גדולים משני צידי הכיור, לבשר ולחלב.
2. יש לבנות שני כיורים שונים, לבשר ולחלב, ומוטב למקם אותם באזורים שונים במטבח. כאשר שני הכיורים סמוכים זה לזה, חשוב שהכיורים יהיו עמוקים דיים, כדי שכשיתמלאו בכלים הם לא יעלו על גדותיהם ויתערבו בכלי הכיור הסמוך. ניתן לפתור חשש זה גם באמצעות הגבהת שיש בין הכיורים.
   המעוניינים להשתמש בכיורים אלו גם בפסח, ירכשו לכתחילה כיור מחומר פלסטי (סיליקוורץ) או נירוסטה, שניתן להגעילו.[1]

3. תנור אפייה – מומלץ מאוד לרכוש שני תנורים נפרדים, לבשר ולחלב, ולמקם אותם באזורים נפרדים. במידה ויש צורך למקם את שני התנורים זה מעל זה, רצוי להניח ביניהם מדף בולט, כך שבעת פתיחת דלת התנור התחתון לא יעלו אדים על גבי התנור העליון. במקרה הצורך אפשר להסתפק בתנור דו-תאי, אך יש לוודא שאין מעבר של אדים בין התאים (תעודת כשרות על התנור מעידה שהחללים נפרדים).[2]
4. מיקרוגל – שימוש במיקרוגל אחד לחימום בשרי וחלבי לסירוגין, הוא מקור לשאלות ותקלות. ולכן לכתחילה טוב לרכוש שני מכשירי מיקרוגל ולייחד אחד מהם לחלבי ואחד לבשרי.
5. מבנה המטבח – בעת בניית ארונות המטבח יש לתכנן את סדר הכלים המבוקש. מומלץ לא להניח את כל מגירות הסכו"ם זו מעל זו במקום אחד, אלא לייחד מגירה לסכו"ם באזור החלבי ומגירה אחרת באזור הבשרי. חשוב להביא זאת בחשבון גם בבניית מגירות כלי הבישול.
   כדי להימנע מתקלות מומלץ לייחד שני מתקנים לייבוש כלים, לבשרי ולחלבי. את מתקני הייבוש אין למקם מעל לכיריים, מפני שהאדים עולים ועלולים לאסור את הכלים.

6. השימוש במדיח אחד להדחת כלים בשריים וחלביים איננו פשוט כלל מבחינה הלכתית, ועל כן רצוי לרכוש מדיחי כלים נפרדים. גם במידה ואין אפשרות כזו בשלב הבנייה, מומלץ להשאיר במטבח הכנה לחור ניקוז נוסף, אליו יהיה אפשר לחבר מדיח נוסף בהמשך.

רכישת כלים למטבח

כלים חדשים - בעת רכישת כלים חדשים יש לתת את הדעת לכמה נקודות:

1. כלים מזכוכית או מתכת שיוצרו במפעל בבעלותו של גוי צריכים טבילה.
2. יש סוברים שכלי מתכת חדשים (למעט כלים יצוקים) זקוקים להגעלה. אך למעשה רבים מקילים בכך. 
3. כדי למנוע מסירי ברזל יצוק להחליד במהלך האחסון מורחים עליהם היצרנים דונג או שמן. מחשש שמא מדובר בשמן מן החי[1] יש לשטוף את הסיר היטב ולהניח אותו על גבי האש הפוך, כשפניו כלפי מטה, למשך כרבע שעה.

על אריזתם של חלק מהכלים מופיעה חותמת כשרות. חותמת זו מעידה שהם אינם זקוקים לטבילה או שאין עליהם שומן אסור ואינם זקוקים להגעלה. 

כלים חד פעמיים – כלים חד פעמיים (מכל סוג: פלסטיק, נייר, אלומניום,[2] קנים וכדו') אינם זקוקים להכשר לימי השנה.

שימוש חוזר באריזות – יש שנוהגים להשתמש שנית בצנצנות ובקבוקים שנמכרו בהם מאכלים, אך דעת רבים סוברים שאין חובה לטבול כלים אלו. יש להקפיד שלא לעשות שימוש שאינו תואם את סוג המאכל שהיה בכלי, משום שכאשר היה מאוחסן בו מאכל עם רוטב הוא נבלע בו מדין 'כבוש'.[3] למשל: בכלי של גבינה או גלידה חלבית[4] אין לאחסן או לחמם מאכלים בשריים, משום שהכלי בלע מן המאכל החלבי שהיה בו. על אחת כמה וכמה שאין לעשות שימוש חוזר בכלי שנמכר בו מאכל שאינו כשר, אלא אם כן מעבירים אותו הכשרה קודם לכן.

כלים מ'יד שנייה' – בעת רכישה או קבלה של כלים מיד שנייה יש להקפיד לברר עם המשתמש הקודם: מהו השימוש המדויק שנעשה בכלי – בשרי או חלבי?[5] האם השתמשו רק במאכלים כשרים? האם הכלים טבולים?

כאשר לא ניתן לערוך בירור זה, כגון: כשמקבלים כלים ממקור לא ידוע, ירושה מנפטר, או מאדם שאיננו שומר כשרות[6] (גם אם הוא מעיד בביטחון שלא השתמש בהם בצורה בעייתית), חובה לנקות את הכלים היטב, להגעילם, וכשמדובר בכלי מתכת וזכוכית גם להטבילם במקווה[7] (ללא ברכה[8]). ישנם כלים שלא ניתן להגעיל, ויש להימנע מלקבל אותם ממקור שאינו מהימן.[9]

כאשר הבירור עם בעל הכלים מעלה שנעשה בהם רק שימוש כשר, אלא שרמת הכשרות איננה מתאימה לרמה שעליה מקפיד המקבל, יש המחייבים להגעיל את הכלים, ורבים נהגו שלא להחמיר בכך.[10]

כלים ששימושם אינו ידוע – כלים ששהו באחסון זמן רב ונשכח אם שימשו לחלבי או לבשרי - יש חובה להגעילם.[11] אם מדובר בכלי חרס, חרסינה או פורצלן (שלא ניתן להגעילם) – יש לשאול שאלת חכם.[12]

[1] גם בדונג מערבים לעיתים רכיבי שומן מן החי, גליצרין וכדומה.

[2] יש החוששים למריחת שומן אסור על גבי תבניות האלומיניום. לא מצאנו עדות מהימנה למריחה כזו למעשה בשומן אסור. המבקש לחשוש לכך ירכוש כלי אלומיניום בכשרות בלבד. תבניות אלומיניום ללא הכשר אפשר להכשיר באמצעות שפשוף עם סבון, והנחתן בתנור דולק בחום המרבי למשך עשר דקות.

[4] עיין בפרמ"ג יו"ד משב"ז קה, א שכתב שרק בהפסד מרובה יש להקל כדעת הפוסקים שדבר קפוא אינו נחשב ככבוש. 

[5] נראה שבמקרה שבו רוצים לעשות שימוש למין שונה ממה שהיה רגיל בו המשתמש הראשון (להחליף חלבי לבשרי ולהפך), אפשר להגעיל את הכלי לפני השימוש, גם לשיטת האשכנזים שנמנעים מלהגעיל כלי מחלבי לבשרי, מפני שלא גזרו אלא בשימוש אישי משתנה, ולא בקביעת שימוש חדש לכלי בעת קבלתו.

[6] שו"ע יו"ד קיט, א.

[7] לכתחילה קודם מגעילים ואח"כ מטבילים – שו"ע יו"ד קכא, ב.

[8] אם בעל הכלים הקודם היה גוי, יש לברך על הטבילה.

[9] לדוגמה: כלי חרס, חרסינה ופורצלן, תבניות פיירקס (פרט למתירים את השימוש בהן ללא הגעלה), סיר טיגון יבש חשמלי, טוסטר לחיצה. ויש הטעונים ליבון חמור באש עד שיתאדמו: רשתות ותבניות התנור, רשתות מנגל, מחבת, תרווד, שיפודים, מלקחיים.

[10] על כך ראו בהרחבה במאמרנו 'הקפדה על חומרות בעיני אכילה בעת אירוח', תחומין כרך לט.

[11] אף החכם צבי, שהינו מקור הפטור להגעלת כלים לאחר י"ב חודש, לא הקל אלא בחמץ. וראה בפתחי תשובה (יו"ד קכב, ג) שרבים חלקו עליו.

[12] יש לברר מהו אופן השימוש בכלי (רוב שימושו), וצדדי היתר נוספים. ראה שו"ת אגרות משה יו"ד ב, מו. אכן מנגד יש רבים שאסרו אפילו במקום הפסד גדול, ראה בשו"ת חיים שאל סי' לח, ושו"ת רע"א מהדו"ק מג.

[1] כיור חרס או סיליגרניט עלול להיחשב כחרס שלא ניתן להכשירו לפסח, ויש שהקלו בכך.

[2] למיטב ידיעתנו כל התנורים הדו-תאיים בשווקים עשויים משתי קופסאות מתכת נפרדות. מעבר אדים ביניהם יכול להתבצע רק בין הדלתות. חשש זה נפתר באמצעות פס מתכת המפריד בין הדלתות, ולפיכך תנור בעל פס זה אפשר לרכוש ללא חשש.