ניקיון מוחלט של חלל המכשיר הינו תנאי לביצוע ההכשרה. חלק מסוגי המכשירים קשה מאוד לנקות לחלוטין מחמת החלל הקטן שלהם. יש לשים לב במיוחד לניקיון הפינות, החיבורים ואחורי גופי החימום (כתם שאינו מורגש במישוש או לכלוכים שרופים שאינם שומניים אין חובה לגרד). במידה ולא ניתן לנקות את הטוסטר, יש להימנע מלהכשירו.
לאחר הנקיון יש להפעיל את הטוסטר בחום המרבי במשך כחצי שעה.[1] ויש שהורו להמתין 24 שעות ללא שימוש לפני ביצוע הכשרה זו.[2]
מכשיר שאפו בו מאכלי טרפה או בשר וחלב יחד, יש מחמירים להכשירו באמצעות ליבון חמור.[3] בטוסטר אובן פעולה זו איננה אפשרית מחמת החשש לקלקולו, ולשיטות אלו יש להימנע מהכשרתו.
רשתות ותבניות – דרך הכשרתן תלויה בסיבה שבגללה נדרשת ההכשרה:
א. הכשרה מבשרי לחלבי / לפרווה – להכשרה זו די בליבון קל: יש לנקות את הכלים היטב ולחממם בתנור במשך כחצי שעה. אשכנזים נהגו שלא להעביר תבניות מבשרי לחלבי ולהפך.
ב. רשתות ותבניות ממטבח טרף – זקוקות לליבון חמור באש, עד שתתאדמנה. רשתות טוסטר בדרך כלל דקות מאוד, וליבון שכזה עלול לקלקל אותן. גם תבניות הטוסטר חלקן מפח או אלומיניום, והן לא תוכלנה לעמוד בליבון. (במקרה שיש חשש לקלקולן, לא ניתן ללבנן אף אם בעלי הכלי אינו חושש מכך).
ג. תבניות כשרות שאירעה בהן תקלה – אם אפו בתבנית חלבית מאכל בשרי או להפך: אם התקלה התרחשה בשעה שהתבנית היתה בת יומה – היא צריכה ליבון חמור עד שתתאדם (כמו אות ב'), ואם לא היתה בת יומה די לה בליבון קל (כמו אות א).
[1] לפי דעה זו מכיוון שעיקר מה שבולע התנור הוא זיעה ונוזלים הניתזים עליו, הכשרתו בליבון קל, ראו הליכות שלמה פסח ג, ב; חזון עובדיה פסח עמ' קלב (אך שם צירף את דעת הסוברים שחמץ היתרא בלע, וצ"ע מה תהיה דעתו לגבי תנור שבלע איסור); מנחת יצחק ח"ג סו.
[2] חזון עובדיה שם. ואף שבליבון אין צורך בהמתנת 24 שעות, הורה להמתין כדי להמעיט בחומרת איסור הבלוע, וכך להתיר בהכשר מועט, אף שלדעתו מעיקר הדין נדרש ליבון חמור.
[3] הגר"מ אליהו, הלכות חגים פ"ה עג כתב כך לגבי תנור.
© כל הזכויות שמורות לכושרות