אירוח במאהל בדואי - מה מותר לאכול?

הרב יצחק דביר

מתוך ספר כושרות. לרכישת הספר לחצו כאן

ישנם מאהלים בדואים הפותחים את שעריהם למטיילים, וכן אתרים תיירותיים שבהם עמדת מאהל בדואי.

מובן שאין שום היתר לאכול שם מוצרים מוכנים, כגון: גבינות, לאבנה, או מאכלים נוספים ללא סימון כשרות על האריזה. כמו כן אין לאכול תבשילים שהוכנו במקום, משום שתבשילים שמכינים גויים אסורים באיסור בישולי גויים, כמו כן יש חשש לכשרותם של הרכיבים וכלי ההכנה.

ישנם כמה מוצרים שלעיתים מכינים במקום וניתן לבדוק את כשרותם:

קפה

לדעת רוב הפוסקים איסור בישולי גויים איננו חל כלפי משקאות. קפה שחור, נמס או מגורען אינם צריכים הכשר, וכן גם לא הסוכר (ישנם ממתיקים אחרים שזקוקים להכשר), ולכן מותר לשתות קפה שהוכן לצורך האורחים. לכתחילה יש לבקש לשתות בכוסות חד-פעמיות, ובדיעבד מותר לשתות גם בכלים רגילים שבהם מגישים את הקפה.[1]

כשהקפה מוגש עם חלב יש לוודא שנמזג מאריזת חלב בעלת הכשר. לעיתים מדובר בחלב מחליבה מקומית, והוא אסור באיסור חלב נוכרי.[2]

תה

בדומה לקפה, גם בתה אין איסור בישולי נוכרים. כאשר יש בו עלי תה, חובה לסנן אותו במסננת או בד צפופים כדי להסיר את החרקים שמצויים על העלים. כאשר התה מוכן משקיקי תה בטעמים מיוחדים, יש לבדוק אם ברכיבי המוצר מעורבות תמציות טעם, ובמידה ומעורבות כאלו – אין לשתות ללא הכשר.

פיתה

מותר לאכול מפיתה שמכינים גויים רק בתנאים הבאים: כל תהליך ההכנה מתבצע אל מול עיני האורח, והוא רואה שלא מערבים בעיסה רכיבים בעייתיים, והתנור או הטאבון שעליו מכינים את המאכל נקי משאריות קודמות. במקרה זה לכתחילה על היהודי לבקש להתערב מעט במהלך האפייה: להניח את הפיתה, לזרוק קיסם לאש או להגביר אותה. בדיעבד, גם ללא התערבות יהודי, למקל לאכול פיתה כזו במקום שלא זמינה כעת פיתה דומה תחת הכשר יש על מה לסמוך,[4] אך המחמיר תבוא עליו הברכה.[5] 

פירות וירקות

מותר לאכול בבית הגוי פירות וירקות טריים[6] (פרט לירקות חתוכים חריפים[7]). כאשר ברור שמדובר בפירות מגידול מקומי, אין צורך לעשר אותם, אך במקרה שניכר שהם נקנו בשווקים, יש לעשר אותם לכתחילה ללא ברכה. 

פירות וירקות מעובדים, כגון זיתים כבושים וירקות מוחמצים, אסור לאוכלם, מפני חששות כשרות רבים: כשרות הכלים שבהם אוחסנו, כשרות הכלים שבהם נחתכו הירקות החריפים המעורבים בהם, חומץ שמעורב בהם ואסור כיין נסך, רטבים ותיבולים שאינם כשרים, עלי תיבול הנגועים בחרקים, ועוד.

[1] בדרך כלל מדובר בכוסות ייעודיות לצורך שתיית הקפה, ולכן אין בהן חשש איסור. כמו כן מדובר בכלי שני שאינו בולע.

לגבי כלי הכנת הקפה, גם במקרה זה פעמים רבות מדובר בכלי ייעודי לקפה, ואף כאשר עושים בו שימושים נוספים, הוא איננו אוסר את הקפה מפני ש'סתם כלים אינם בני יומן'.

[2] חשוב לציין שגם מרבית הפוסקים שהתירו חלב נכרי במדינות שיש פיקוח ממשלתי, יאסרו את השימוש בחלב זה שלא מתקיים לגביו כל פיקוח.

[4] מפני שאין לחשוש לכשרות התנור, שסתם כלים אינם בני יומם. ומחמת איסור פת נוכרי, התירו כאשר אין פת ישראל מצויה באותה איכות. אין ספק שאיכותה של פת טרייה עולה על זו של פת ישנה.

בקשר לניפוי הקמח, הקלו בדיעבד לאחר האפייה.

[5] שכך כתבו רבים בקשר לפת נוכרי, גם כאשר היא אסורה.

[6] קיים אמנם חשש לפירות ערלה, אך אין חובה לחשוש לכך בפירות המשווקים.

[7] במקרה זה חיתוך בכלים שאינם כשרים יאסור את אכילת הירקות החריפים.