כשרות תרופות – דף מידע יישומי

הרב צבי בן ראובן

הקדמה[1]

ככלל כל מאכל צריך כשרות. אך במצבים שונים של חולי – ניתן לעיתים לצרוך תרופות ומוצרים אחרים אף ללא כשרות ובכך נעסוק בהמשך. אך ראשית לכל, חובה עלינו להדגיש, שכל העיסוק בדף מידע זה הינו בחולה שאין בו סכנה. לעומת זאת, בחולה שיש בו סכנה[2] או אפילו ספק[3]  סכנה – חובה קדושה לקחת כל תרופה (כגון תרופות אנטיביוטיקה) שתועיל ע"פ המלצת רופאים!

חולה שיש בו סכנה כולל כל מצב שבו לפי דעת הרופא יכול להגיע למצב של סכנת חיים. כולל גם מחלות (כרוניות) כגון סוכרת, סרטן וכיו"ב שבהן אם לא תינטל תרופה בקביעות עלול מצבו של החולה להתדרדר לכדי סכנה[4].  במידה ואין רופא זמין בסביבה אפשר לסמוך על כל יהודי נאמן המתמצא קצת בענייני רפואה.

בדף מידע זה תוכלו למצוא הדרכה מעשית לנטילת תרופות ללא כשרות בחולה שאין בו סכנה.

 תחילה נעסוק בתרופות שטעמן מר/ללא טעם, ולאחר מכן נעסוק בתרופות עם טעם.

תרופות ותוספי מזון שטעמן מר/ללא טעם

חולה שאין בו סכנה הוא חולה שכלל לא נשקפת לו סכנת חיים בשל מחלתו, לא בזמן הקרוב ולא לאחר זמן ממושך. כמו כן מי שאינו חולה אך עלול לחלות אם לא יקבל את הטיפול המתאים מבעוד מועד[5]. במצב זה יכול החולה ליטול לרפואתו תרופה שטעמה פגום (מר/ללא טעם)[6]. לדוגמא – אקמול לטיפול בחום, משככי כאבים שונים, או אפילו ויטמינים כגון ברזל[7].

חולה קל הוא חולה שלא נפל למשכב מחמת חוליו, ולא מרגיש את החולי בכל גופו. כגון כאבי ראש, כאבי בטן או כאבי גרון קלים. במקרים כאלה לכתחילה יש ליטול רק תרופות עם כשרות או כאלה הידועות ככשרות.

חולה המסתפק האם הוא מוגדר כחולה קל או כחולה שאין בו סכנה יכול ליטול במקרה זה תרופות ללא כשרות אך ללא טעם כגון כדורי שינה או משככי כאבים[8].   

בריא המעוניין ליטול כגון תוספי מזון/ ויטמנים שטעמם פגום (מר/ללא טעם) לחיזוק גופו:

• א. לכתחילה ייטול דווקא תוספי מזון או ויטמינים עם כשרות.
• ב. כאשר לא ניתן להשיג מוצר דומה עם כשרות ולא ניתן לדעת האם איסור כלשהו מעורב במוצר ומהי כמות האיסור – ניתן לצרוך אף ללא כשרות[9].
• ג. כאשר ברור שהמוצר מורכב מרוב איסור. לדוגמא: קפסולות של שמן דגים, שמקורן בד"כ בדגים אסורים באכילה, אין היתר לטלה ללא כשרות[10].
• ד. ויטמינים שלדעת הרופאים יש חובה לטלם כדי שלא יגיע המטופל למצב של חולי כגון: ברזל לנשים בהריון או לאנשים הסובלים מאנמיה, חומצה פולית, מולטי ויטמין לנשים הרות, ויטמין B12וכדומה – ניתן לטלם ללא כשרות[11].
• ה. תרופות הומאופטיות – כאשר יש ספק האם נעשה מאלכוהול המופק מסתם יינם של נוכרים – יש המקילים לתנו לחולה שאין בו סכנה[12].
• ו. תרופות לאיזון נפשי - בכל תופעה נפשית שמוגדרת ברפואה כתופעה הדורשת טיפול תרופתי - מותר ליטול תרופות שטעמם מר גם אם קיים חשש שהן מכילות איסור[13].
• ז. פוריות – הזקוקים לתרופות פוריות נחשבים לדעת רוב הפוסקים כחולה[14], ומותר להם ליטול תרופות ללא כשרות.
• ח. גלולות למניעת הריון – אשה שלאחר התייעצות עם רב פוסק הותר לה למנוע הריון יכולה ליטול תרופות אלו לכתחילה.

תרופות עם טעם

ככלל, תרופות עם טעם אסורות לחולה שאין בו סכנה[15]. וגם אם התרופה עצמה פגומה/ללא טעם ורק הוסיפו לה ממתיק – אין אפשרות להתיר משום שצריך מידע על כשרותו של הממתיק, וכאשר אין כשרות קשה מאוד להשיג מידע זה. לכן למשל צריך לשים לב כאשר נותנים לילדים תרופות בצורת תרחיף/סירופ אקמול בטעם מתוק – לוודא שתרופות אלה כשרות.

תרופה שאין עליה כשרות ולא ניתן לברר אם היא כשרה - יש לברר אצל הרופא המטפל אם קיים לה תחליף כשר או לכל הפחות ללא טעם. אם אין לה תחליף, והרופא מורה לצרוך את התרופה מחשש לפיקוח נפש, חובה לקחת את התרופה.

עם זאת בדרכים ובמקרים הבאים ניתן להקל:

• ניתן לבלוע תרופה שיש בה טעם כשהיא עטופה בדבר מה שמונע את הרגשת טעמה כגון עלה של חסה, קפסולת פלסטיק או אפילו נייר וכיו"ב[16].
• לפי חלק מהשיטות ניתן להקל ולבלוע גם תרופה שיש בה טעם[17].
• כאשר ישנה סכנה לאחד מהאברים – מותר להתרפאות באיסורי דרבנן[18], ויש שהתירו אפילו איסורי דאורייתא[19].
• כאשר מדובר בתרחיף/סירופ שטעמם מר ואין להם תחליף, התירו חלק מהפוסקים לערב בהם דבר מר וכך לטלם[20].
• כאשר אין אפשרות לבלוע או לעטוף את התרופה, ואין אפשרות למצוא לה תחליף כשר – ניתן להקל וליטול תרופה עם טעם גם אם אין סכנה לאחד מהאברים – זאת על ידי צירוף כמה ספיקות ושיטות להקל בשעת צורך גדול[21] (כל חולי משמעותי נחשב כצורך גדול לעניין זה).

בריא המעוניין ליטול תוספי מזון/ ויטמנים בעלי טעם טוב לחיזוק גופו – ייטול דווקא תוסף או ויטמין עם כשרות אמינה ומוסמכת.

להלן רשימת כשרות של תרופות שיש בהן טעם והשימוש בהן נפוץ:

מהי כשרות מוסמכת על תרופות

ניתן למצוא כיום כשרויות על תרופות, אך נושא זה טרם הוסדר בצורה ברורה ויש לחלק בין גופי כשרות הבודקים את הרכיבים לבין גופי כשרות החותמים את כשרותם על ויטמינים בלא בדיקה של כשרות הרכיבים, תוך שהם מסתמכים על דעת המתירות להשתמש בוויטמינים ללא כשרות וכפי נכתב לעיל זוהי לא דעתנו.

לכן, מומלץ לחפש מוצרים שעליהם מצוין 'מאושר על ידי העדה החרדית, או תרופות וויטמינים של חברת סולגאר המאושרים על ידי גוף הכשרות כף קיי

תרופות המיועדות לשימוש חיצוני (משחות, טיפות, פתילות, זריקות, משאפים לסוגיהם, מדבקות לעור, סוגי "יוד") - מותרות בשימוש במקום הצורך ולא לשם הנאה[22].

תרופות בפסח

ראשית נציין גם כאן שאין להימנע בשום אופן מנטילת תרופות הכרחיות שעלולות להוביל לפיקוח נפש!!! בכל מקרה של ספק יש להתייעץ עם רופא מוסמך!  

מצד הדין, תרופה שיש בה רכיבי חמץ שבטלים בשישים לפני פסח – כשרה לשימוש בפסח[23] (למעט מנהג חלק מיוצאי תימן[24]). אלא שישנן תרופות שהחמץ שבהן לא בטל בשישים ולכן דינן יהיה כדלעיל לגבי תרופה הכוללת איסור במהלך השנה. כך שיהיה הבדל בין תרופה עם טעם לתרופה ללא טעם.

בתרופות ללא טעם או שטעמן מר, הדין יהיה כמו שכתבנו לעיל לגבי שאר השנה בתרופות כאלה. כלומר, במקרים רבים מותר יהיה ליטול את התרופה, יש לעיין שם לגבי החילוקים השונים במצבי החולי ובסוגי התרופות. יש לצין שבפסח יש החוששים בגלל חומרת החמץ בפסח שלא לצרוך שום תרופה שיש בה חשש תערובת חמץ אף אם היא ללא טעם ואף היא בטלה לפני פסח.

בתרופות עם טעם במקרה שאין בו סכנה צריכות כשרות.

כיצד ניתן לדעת אלו תרופות כוללות תערובות חמץ בפסח?

בדיוק לשם כך, הכינו כלל קופות החולים בשיתוף גופי כשרות מוכרים, רשימות של תרופות שאין בהן חשש חמץ. רשימות אלו כוללות גם תרופות עם טעם שאין בהן חשש חמץ, וגם תרופות ללא טעם שאין בהן חשש חמץ לטובת המקפידים על תערובות חמץ גם בתרופות ללא טעם. כמו כן, רשימות אלה כוללות גם ויטמינים ותוספי תזונה המאושרים לשימוש בפסח. יש לציין שהרשימה מתייחסת אך ורק לחשש חמץ בתרופות ולא לחששות כשרות של ימות השנה הרגילים.

תרופות המיועדות לשימוש חיצוני (משחות, טיפות, פתילות, זריקות, משאפים לסוגיהם, מדבקות לעור, סוגי "יוד") - מותרות בשימוש גם בפסח במקום הצורך ולא לשם הנאה[25].

תרופות הומאופטיות - בפסח הדין שונה מימות השנה הרגילים, משום שפעמים רבות האלכוהול המעורב בתרופות אלו מופק ממקור דגן. לכן אין להתיר אלא אם כן נעשתה בדיקה עם רוקח שתערובת האלכוהול האחרונה לא היתה מופקת מחמץ[26].

[1] הדרכה זו הינה סיכום של שני מאמרים רחבים ומעמיקים יותר שנכתבו בעבר ע"י 'כושרות'. להרחבה ומקורות ניתן לעיין כאן –

-  "הצורך בכשרות על תרופות שטעמן מר".

- "תרופות עם טעם לחולה שאין בו סכנה".

[2] יומא פ"ה, שו"ע יו"ד, קנ"ה סעיף ג', פתחי תשובה על יו"ד סימן קנ"ה ס"ק ד'.

[3] שו"ע או"ח יסמן תרי"ח, א'. משנ"ב שם ס"ק ב'. וביה"ל שם ד"ה 'חולה'.

[4] ע"פ האמור בשו"ע, או"ח, שכ"ח, ד', משנ"ב שם ס"ק י"ד וס"ק י"ז. ביה"ל שם ד"ה 'כל שרגילים'. שש"כ, פרק ל"ב סעיף ח', וכך  משמע לעניינינו גם משו"ע שם שכ"א, י"ח.

[5] שולחן שלמה, ערכי רפואה חלק א' עמ' קע"ד

[6] כתב סופר או"ח סימן קי"ט, יד יהודה במהדורה חדשה – יו"ד ק"ג, פירוש הארוך אות ח', אגרות משה או"ח חלק ב סימן צב, ציץ אליעזר  חלק ו סימן טז.

[7] שולחן שלמה, ערכי רפואה חלק ב' עמ' ר"ז

[8] נשמת אברהם חלק יו"ד סימן קנה עמ' צו-צז הערה 1 בשם הגרש"ז אויערבך שאמר זאת בדרך האפשר. הובא גם בשולחן שלמה, ערכי רפואה חלק א' עמ' קמ"ד.    

[9] רמ"א יו"ד סימן ק"י סעיף ט', יביע אומר יו"ד חלק ו' סימן כ"ד

[10] ש"ך יו"ד סימן קנה ס"ק יג וכן משמע ברמ"א יו"ד סימן קנה סעיף ג. ובמשנ"ב סימן תמז ס"ק צו.

[11] כך משמע בשולחן שלמה סימן שכח סעיף א אות א 

[12] מנחת יצחק ח', סימן ס"ח

[13] ע"פ שולחן שלמה ערכי רפואה עמוד קמד

[14] ראה בהרחבה במאמרו של הרב גדעון ויצמן, תחומין כרך כג, עמ' 223 ואילך

[15] שו"ע ורמ"א ביורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנה סעיף ג'.

[16] שו"ת אור לציון חלק ג', פרק ה' סעיף ב' בהערה. הליכות שלמה על מועדי השנה, פרק ד' הלכה ז'.

[17] שש"כ פרק מ' סעיף צ"ח

[18] פרי מגדים או"ח, סימן שכ"ח, משבצות זהב ס"ק ז'.

[19] ש"ך יו"ד סימן קנ"ז ס"ק ג'

[20] שו"ת זרע אמת חלק ב' סימן מ"ט, הובא בשערים המצוינים בהלכה לקיצור שולחן ערוך סימן מ"ז בהערה א'.

[21] ע"פ אור שמח הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ח', ומהר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה יו"ד סימן ר"ב, שו"ת הר צבי חלק יו"ד סימן ק"ג, עמ' פ"ד-פ"ה, הוצאת מכון הרב פראנק, ירושלים תשל"ו

[22] ביאור הגר"א של שו"ע או"ח סימן שכ"ו סעיף י', וכן בביה"ל שם. 

[23] שו"ע או"ח תמ"ז סעיף ד'

[24] להרחבה עיין במאמר "חוזר וניעור בפסח למנהג בני תימן"

[25] ביאור הגר"א של שו"ע או"ח סימן שכ"ו סעיף י', וכן בביה"ל שם.  

[26] מנחת יצחק ח', סימן ס"ח