נוסח בדיקת חמץ ושריפת חמץ + תשובות לשאלות נפוצות
נוסח בדיקת חמץ
בתחילת הבדיקה:
יש נוהגים לומר: הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֵׂה שֶׁל בְּדִיקַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נוֹעֲם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּיעוּר חָמֵץ.
אחר הבדיקה יבטל את החמץ ויאמר (כל אחד מבני המשפחה יאמר בעצמו, כולל האשה והילדים):
אשכנזים: כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי, דְּלָא חַזִיתֵיה וּדְלָא בִיעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
ספרדים: כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
אפשר לומר בעברית: כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו, ושלא ביערתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.
נוסח ביעור חמץ
יש אומרים: הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל שְׂרֵפַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נוֹעֲם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
לאחר השריפה מבטלים את החמץ שוב:
כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
אפשר לומר בעברית: כל חמץ ושאור שיש ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו ושלא ידעתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.
יש מוסיפים תפילה לאחר הביעור: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבַעֵר חָמֵץ מִבֵּיתִי וּמֵרְשׁוּתִי כַּךְ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי תְּבַעֵר אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ וְאֶת יִצְרֵנוּ הָרָע תְּבַעֲרֵהוּ מֵאִתָּנוּ וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְכָל הַסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל הָרִשְׁעָה כְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ וְכָל הַמְעִיקִים לַשְׁכִינָה תְּבַעֲרֵם בְּרוּחַ בָּעֵר וּבְרוּחַ מִשְׁפָּט כְּשֵׁם שֶׁבִּעַרְתָּ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּיָמִים הַהֵם וּבִזְמַן הַזֶּה אָמֵן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
שאלות מצויות
צריך לבדוק חמץ בכל מקום שרגילים להכניס בו חמץ במהלך השנה[1]: מקרר, מקפיא, ארונות מטבח, חדרים, רכב, מחסן, תא הסידור בבית הכנסת, וכדומה. בדיקת חמץ נצרכת גם בתיקי ילדים וכיסי בגדים.
מקומות שלא רגילים להכניס אליהם חמץ אינם חייבים בבדיקה, כגון: מעל הארונות והמקרר, חדרים שלא מכניסים אליהם אוכל, חדר שירותים, וכדומה.
גם המשרד בעבודה צריך בדיקה, אם לא מוכרים אותו לגוי בפסח.
[1] שו"ע תלג, ד.
מי שמוכר חלקים מביתו במכירת חמץ לגוי, מעיקר הדין אינו חייב לבדוק חמץ באותן מקומות[1]. ויש מקפידים להקדים את המכירה לפני בדיקת חמץ כדי להיפטר מן הבדיקה (למוכרים דרך אתר כיפה שמילאו את הטופס לפני בוקר יום י"ג ניסן, המכירה תחול לפני בדיקת חמץ).
מי שאינו נמצא כלל בביתו בפסח, ומוכר את כל ביתו לגוי, עליו להשאיר חלק קטן שלא יימכר כדי לקיים בו את מצות בדיקת חמץ[2]. אם יש לו חדר מיוחד לו במקום שבו מתארח, יכול לקיים את המצווה בחדר זה.
[1] משנ"ב תלו, לב. ושם הביא שרבים העידו שכן המנהג, וכ"כ הגרש"ז אויערבך בהליכות שלמה פסח.
[2] שו"ע תלו, ג.
חכמים תיקנו לבדוק את החמץ לאור הנר[1]. יש שמשתדלים להמשיך במסורת ולבדוק בעזרת נר גם בימינו, אך החשוב ביותר שהבדיקה תהיה נוחה[2], וכאשר הנר מקשה לבדוק במקומות מורכבים מחשש לשריפה, או מחמת הצורך לשמור עליו ישר, עדיף להשתמש בפנס.
לדוגמה: בדיקת חמץ ברכב, שכולו דליק, יש לקיים בעזרת פנס.
אין לכבות את האור בבית בשעת הבדיקה!
אין צורך להשתמש בנוצה במהלך הבדיקה.
[1] שו"ע תלא, א.
[2] שו"ע תלא, ב.
כשתיקנו חכמים את בדיקת החמץ רבים לא היו מנקים את הבית בצורה משמעותית לפני כן, ובבדיקה היו מוצאים חמץ רב.
למרות שבימינו רוב ישראל מנקים את הבית ביסודיות לפני הבדיקה, יש מגדולי ישראל שהורו לבדוק כאילו לא היה נקיון, ולעבור על הבית ביסודיות רבה, וכך נהגו בעצמם.
מנגד, יש שהורו שאין להתעלם מן הנקיון, ותפקיד בדיקת החמץ לעבור עם בני הבית על כלל המקומות, כדי לוודא שאין מקום שנשכח בטעות[1].
וכל אחד יעשה כמנהג רבותיו.
[1] בשערי תשובה (תלג, ב) כתב שבעקבות הנקיון שקדם לבדיקה 'המון העם' מקילים לבדוק 'דרך העברה' בלי לחפש היטב. והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה ז, א) כתב "חובת הבדיקה בזמננו שמכבדין את הבית היטב לפני אור לארבעה עשר, אף על פי שחיוב הבדיקה במקומו עומד - אין בעל הבית חייב לפשפש בשעת הבדיקה בכל המקומות, אלא ידקדק ויבחון היטב אם כבר ניקו בכל מקום ופינה מחמץ".
בדיקת חמץ כולה נסמכת לברכה שבתחילתה, ולכן אין לדבר בזמן הבדיקה בעניינים שאינם קשורים בבדיקה. אמנם אפשר לדבר בעניינים הקשורים כגון: בקשת כיסא כדי להגיע למקום מסוים, בקשת גפרור כשהנר נכבה, שאלה אם ניקו במקום מסוים וכדומה.
בכל מקרה בדיעבד מי שדיבר באמצע הבדיקה אינו חוזר ומברך. (אך אם הפסיק בעניינים אחרים לפני שהתחיל לברך – חוזר ומברך).
מכיוון שכיום רגילים לנקות את הבית הבדיקה, יש שחששו שמא לא יימצא חמץ כלל והברכה שלפני הבדיקה תחשב לברכה לבטלה. לכן נהגו לכתחילה להטמין כמה חתיכות חמץ שיימצאו על ידי הבודק בעת הבדיקה.[1]
מדובר בהידור ולא בחיוב מעיקר הדין, ולכן חשוב מאוד שהידור זה לא יביא חלילה למצב שבו יישאר חמץ בבית בעקבות זאת. כדי להימנע מכך יש לשים לב לכמה נקודות: 1. לעטוף את החמץ בשקית קשורה כדי שלא יתפזרו פירורים. 2. לערוך רישום מדויק על מיקומי הפתיתים ומספרם. 3. לא לתת לילדים קטנים להתעסק עם הפתיתים ולהעביר אותם ממקום למקום.
בדיעבד, מי שבדק ולא מצא גם לאחר שטרח, יתכוון על הפתיתים שלא נמצאו בביטול חמץ.
[1] רמ"א תלב, ב.
לאחר הבדיקה יש לאסוף את החמץ שנמצא, והחמץ שמותירים לשם אכילה למחר במקום מוגדר, ובכלים סגורים כדי שחלילה בעלי חיים או ילדים לא יטלו מהם ויעבירו את החמץ למקום אחר בבית.
בבוקר, את החמץ שנותר יש לבער בביעור חמץ.
קישורים שימושיים
הלכות ערב פסח – זמני היום, ותשובות לשאלות מצויות
© כל הזכויות שמורות לכושרות
