עיין בספר כושרות בעמוד 133

כלי חרס )חרסינה, פורצלן, גבס, אבן שמוט( - "התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי
3 כלומר הטעם אינו נפלט מדופנותיו בהגעלה, ולכן הגעלה אינה מתירה את
דופיו לעולם",
5
4 לגבי דינם של כלי חרס ופורצלן המשוחים בשכבה מבריקה נחלקו הפוסקים.
השימוש בו.
7
6 אך במקום הדחק יש לעשות שאלת חכם.
למעשה מקובל להחשיבם ככלי חרס,
מן הדין גם כלי חרס ניתן להכשיר בליבון ששורף את הבלוע בדפנותיו. אך חכמים חששו
שבעל הכלי לא יכשירו כראוי מחשש שמא יתבקע מחמת החום, ולכן קבעו שאין ללבנם
8
)ואפילו אם בעל הכלי טוען שאינו חס עליהם(.
במקרה שאין חשש לקלקול הכלי, כגון: כאשר הכלי מיועד לשימוש בחום גבוה, ניתן להכשיר
9 כך לדוגמה דינה של אבן שמוט כחרס, אך מאחר שהיא עמידה בחום
את כלי החרס בליבון.
גבוה, ניתן להכשירה בליבון.
כלי אבן - כלי אבן ניתן להכשיר ככלי מתכת10. לגבי דינם של כלים העשויים מסגסוגות של
אבנים טחונות )כגון: שיש קיסר( נחלקו הפוסקים אם דינם ככלי חרס. למעשה יש להימנע
מלהגעילם, ובשעת הדחק יש לחזור על הגעלתם שלש פעמים11

3 פסחים ל ע"ב.
4 יש שהקלו בהכשרת כלי חרס במקרים מסוימים, ראו למשל: שו"ת דבר חברון יו"ד סי' קמג שהקל
להגעילם ג' פעמים לאחר שעברו י"ב חודש מעת השימוש האסור, ובשו"ת יביע אומר ח"א יו"ד ו שהיקל
בהפסד מרובה על ידי הגעלת ג' פעמים. וע"ע בשו"ת אגרות משה יו"ד ב, מו.
5 ראו למשל שאלת יעב"ץ ח"א, סז שכתב שדינם כזכוכית ואינם בולעים, ורבים העידו שכן מנהג העולם.
גם הרבנות הראשית לישראל בשנת תשי"ג פרסמה להתיר את הכשרתם ככלי זכוכית, וראו בשו"ת קול
מבשר ח"א פ שחלק על כך.
מנגד, רבים כתבו שיש להתנהג בכלי פורצלן כבכלי חרס: שיירי כנה"ג או"ח תנא הגהב"י ס"ק ל; פר"ח שם
ס"ק כו; מחזיק ברכה שם כו ועוד.
6 משנ"ב תנא, קסג; חזון עובדיה פסח עמ' קמט.
7 ספק אם כל הפוסקים שהוזכרו לעיל דיברו על כלי פורצלן מצופים בשכבת זכוכית. ויש שהקלו בהם
בצירופים שונים, ראו: מלמד להועיל יו"ד נ; יביע אומר ח"א יו"ד ו, כב. ונראה שיש מקום להקל בדבר
שבלע בעירוי רק כדי קליפה בעובי ציפוי הזכוכית, ולהכשירו על ידי עירוי.
8 שו"ע תנ"א, א. בענין הכשרת כלי חרס בליבון קל ראו במאמרנו הגעלת כלים קרמיים, אמונת עתיך גליון .140
9 משנ"ב תנא ס"ק יח.
10 או"ח תנא, ח.
11 ביד יהודה יו"ד סט הארוך פא החמיר בכך, וכך בספר כמו השחר, אות ה ס"ק ב. אך בתבואות שור סי'
נג היקל להגעילם, ויש שכתבו למעשה להגעילן ג' פעמים: שו"ת בית יצחק, מפתחות, יו"ד קמו, שו"ת
מחנה חיים ח"ב יו"ד כז.