ארוחת בוקר במלון – דף מידע יישומי

הרב צבי בן ראובן

רבים משומרי הכשרות ברמת מהדרין מתקשים למצוא מלונות שעומדים ברמת הכשרות בה הם נוהגים לאכול בדרך כלל. הקושי המיוחד בכך נובע ראשית כל ממיעוט המלונות להם ישנה השגחה ברמת מהדרין. מציאות זו נובעת מתופעות שונות המצויות בעיקר במלונות כגון עבודה תחת לחץ, כמו כן, מורכבות של מטבח המייצר חלבי בשרי פרווה שלוש סעודות ביום, עבודה רציפה בכל השבוע לרבות שבתות וחגי ישראל, תחלופת כוח אדם גבוהה, ועוד אתגרים רבים אחרים שאין כאן המקום לפרטם.

מטרתו של דף מידע זה היא לספק לציבור מידע וכלים שיאפשרו לו לעשות את הבירור הכשרות המקדים בלי לפספס את הנושאים עליהם יש לשים דגש מיוחד לקראת אירוח במלונות. המיקוד בארוחת הבוקר דווקא הינו משום שמרבית השאלות מגיעות ממתארחים במלונות המקבלים ארוחת בוקר כברירת מחדל. מה גם שהיא פחות מורכבת מבחינת ענייני הכשרות מאחר ויש בה מגוון מועט של מנות מבושלות, ממילא התקלות בעת הכנתן מועטות יותר ולכן ניתן למצוא בה בקלות יותר מאכלים ברמת מהדרין.

לקראת האירוח נשוחח עם המשגיח שאת מספרו נקבל משירות הלקוחות של המלון. יש לברר איתו את הנושאים הבאים –

• א. תעודת כשרות בתוקף מהרבנות המקומית באותו עיר – ישנם מלונות המקבלים תעודות כשרות מעיר סמוכה, זאת, פעמים רבות בשל חוסר היכולת לעמוד בהנחיות ונהלי הכשרות של הרבנות המקומית, וחיפוש רבנות מקילה יותר. יש לציין שהתנהלות זו הינה בניגוד להחלטת מועצת הרבנות הראשית.
• ב. נוכחות משגיח – ע"פ נהלי הרבנות הראשית לישראל "משגיח יהיה נוכח בכל שעות הכנת האוכל וחימומו, וכן בשעת הגשת האוכל ובזמן האירוע"[1]. יש לוודא זאת.
• ג. ירקות ופירות – מה כשרותם לעניין תרומות ומעשרות ערלה וכיו"ב? רבנות רגילה? מהדרין? במקרה שבו אין כשרות מהדרין ניתן להפריש במקום ללא ברכה על פי ההדרכה שנמצאת בקישור זה.
• ד. ירק עלים: ככלל, הרבנות מחייבת את בעלי העסקים השונים לקנות ירק עלים כגון חסה/פטרוזיליה/כוסברה וכיוצא באלה, רק תחת כשרות עם פיקוח מחרקים, למעט כרוב שבתנאים מסוימים בכשרות רגילה ניתן למצוא ללא פיקוח מחרקים. אך לא כל החברות נמצאו נקיות מחרקים לאחר השריה ושטיפה אחת במעבדת כושרות. לכן, במידה ורוצים להשתמש בירק עלים צריך לוודא עם המשגיח שהמלון משתמש בחברות שמומלצות על ידינו. דבר זה אינו מצוי כל כך ולכן בדרך כלל יש להימנע משימוש בירק עלים במלונות.

אפשרות נוספת היא שימוש בירק עלים שטוף ומוכן לשימוש מיידי. כמובן שגם כאן יש לוודא שנעשה שימוש בחברה המומלצת ע"י כושרות.

• ה. גבינות:
• גבינות פשוטות וסטנדרטיות כגון גבינה לבנה, גבינה צהובה - פשוטה וקוטג', הרבה פעמים יהיו מחברות מוכרות בכשרויות מהדרין – כמובן שיש לוודא זאת.
• גבינות מיוחדות כגון צ'דר, קאשקבלו, קממבר ועוד ועוד כיוצא באלו - יכולות להיות הרבה פעמים עם רכיבי חלב נכרי ורמת חומרי גלם נמוכה יותר מבחינה כשרותית.
• ו. חביתות:

יש לוודא עם המשגיח לפני ההגעה למלון שאת החביתות/פנקייקים וכיוצא באלו מטגן יהודי, וכך אכן אמור להיות במלונות מהדרין. בכל מקרה יש לשים לב לנושא זה גם במהלך האירוח מפאת תחלופת העובדים הגבוהה שיכולה לגרום לתקלות בעניין זה. 

במידה והמטגן אינו יהודי אך יהודי הדליק את האש, ניתן לבקש שיהודי ישפוך את הביצה או הבלילה על המחבת ובכך המאכל מותר[2]. יש לציין שלא כל הפוסקים מסכימים לכך[3].

• ז. כשרות דגני בוקר, לחמים ושאר מוצרים תעשייתיים: יש לברר עם המשגיח מהן הכשרויות הספציפיות של מוצרים אלה. לרשימת הכשרויות המומלצות על ידינו במוצרים השונים ניתן ללחוץ על הקישור הזה.
• ח. פשטידות ולחמים מיוחדים המוכנים במקום: יש לברר עם המשגיח מהם רמת כשרות חומרי הגלם שמהם מכינים המוצרים הללו. בנוגע ללחמים יש לברר מי מפעיל את התנור. בנוגע לפשטידה יש לברר באיזה ירק עלים עושים שימוש במהלך ההכנה שלה כמפורט בסעיף ג' לעיל. כמו כן יש לשאול מי מכניס את הפשטידה לתנור כי הרבה פעמים יש בה ירקות שלא יכולים להיאכל ללא בישול וממילא יכולה להיות בהם בעיה של בישול גויים.

לכל שאלה או בירור מעבר לנכתב בדף מידע זה, תוכלו להיכנס לאתר 'כושרות' וליצור קשר באחת מדרכי ההתקשרות במענה טלפוני, דוא"ל וואצאפ ועוד

[1] הרבנות הראשית לישראל, אגף בכשרות הארצי, בתי מלון/בתי הארחה/אכסניות נוער, 'המשגיח' סעיף 1.  ניתן לעיין כאן

[2] על אף שהשו"ע, יו"ד, קי"ג סעיף ז' אוסר בישול גוי אף כאשר יהודי הדליק את האש, מאחר ועל פי הרמ"א אין כאן בעיה של בישול גוי – הכלי לא נאסר גם לספרדי ע"פ שו"ע יו"ד ס"ד ט'. כך ע"פ שלחן גבוה, יו"ד סי' סד ס"ק כה; זרע אמת, ח"ג סי' מח; שו"ת פלא יועץ, סי' יח; אור לציון, שביעית ענף ז אות ט.

[3] שו"ת בעי חיי, יו"ד סי' ח; מהר"י מולכו בשו"ת אהל יוסף, סי' יא; דעת קדושים, סי' לט ס"ק ס; שו"ת דבר חברון, יו"ד סי' עו; יביע אומר, ח"ח סי' מג.