עצים מורכבים בברכת האילנות

הרב יהודה עמיחי

נראה שעלינו לחלק את עצי הפרי לשתי קבוצות. האחת שאפשר לברך עליהם ברכת האילנות, והם כוללים:

א.                                    עצים שאין בהם הרכבות. (כגון: שבעת המינים, אבוקדו, אנונה, אפרסמון, גויאבה, חרוב, חבוש,  ליצ'י, צבר, קיווי, פאפיה, פיגו'יאה, תפוח ועוד).

ב.                                     עצים שיש ספק הלכתי האם הרכבתם אסורה (בייחוד מיני הדר שההרכבה היא בספק מינה, תפוז, אשכולית, לימון, קליפים ועוד[1]).

ג.                                      עצים שרובם לא מורכבים ומיעוט העצים בארץ מורכבים (כגון: אפרסק, משמש, נקטרינה, שסק), ואין אפשרות לדעת האם נעשה בעץ זה איסור, או שמא נעשה על ידי גוי שיש מקום להקל במעשיו[2].

בכל שלשת הסוגים הללו, אם לא ידוע שהייתה הרכבה אסורה אפשר לברך ברכת הראיה.

הקבוצה השנייה היא עצים שחלקם הגדול מורכב באיסור (כגון: אגס, שזיף, שקד). על עצים אלו עדיף לא לברך את ברכת הראיה, אבל אין למחות בידי מי שמברך גם על עצים מסוג זה.

[1] . אמנם יש פוסקים שאין כאן ספק מינו אלא ודאי כלאים, אבל אלו ספקות הלכתיים שאינם נתנים להכרעה ועל כן לעניין ברכת האילנות אפשר להקל. ובייחוד שהם נעשים על פי רוב על ידי נכרים והיהודי רק נוטע, ולחלק מהפוסקים אין כאן איסור כלאים כלל.

[2] . אצל הגויים הקובע הוא הרגש המינים ולא חילוקי דיני הרמב"ם, ועל כן כל זמן שאין שינוי ניכר הרי זה מינו ואין כאן איסור.

הרב יהודה עמיחי- ראש מכון התורה והארץ