דרישה ציבורית לכשרות ברמה גבוהה

הרב משה כ"ץ

הנושא המרכזי הוא אינו כשרות זו או אחרת אלא מה הציבור דורש, והתוצאה הישירה מכך היא - מה הוא מקבל. במקום שיש דרישה ברורה לכשרות, שם קמו ונוצרו בדצ"ים, שבאו לתת מענה לאותו ציבור דורש כשרות. 
לפנינו מונח דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בקיץ תשס"ט, אביא פיסקה אחת מדבריו הקשים לאחר שבדק את מערכת הכשרות בשלוש ערים: "מהממצאים מצטיירת תמונה עגומה עד כדי פגיעה ממשית בשומרי הכשרות. על המועצות הדתיות, על המשרד לשרותי דת ועל הרבנות הראשית לישראל, כל אחד בתחומי סמכויותיו, לפעול לשיפור מערך הכשרות, כך שיובטח שתעודות ההכשר בחתימת הרבנים המקומיים יינתנו אך ורק במקומות בהם נשמרת הכשרות כראוי". בדברים הללו יש ביקורת קשה - "עד פגיעה ממשית בשומרי הכשרות".
יש כמה בדצ"ים שכשרותם היא ברמה גבוהה, אך ייאמר מיד שיש גם כמה רבנויות שתעודת הכשרות שלהן אינה נופלת ברמתה מבדצ"ים אלו. כאמור, הבעיה אינה ברבנויות הבעיה היא בדרישה הציבורית , אם הציבור הדתי-לאומי היה דורש כשרות ברמה גבוהה, ומדיר את רגליו מבתי מלון, מסעדות ואולמות בהם אין הקפדה ראויה, היה הדבר מעלה מיד את רמת הכשרות של הרבנויות. כאשר אין דרישה, בעל מסעדה "עושה טובה" לרבנות המקומית בכך שהוא מסכים להחזקת משגיח ברמה פחות ממינימאלית, גם אם לא יהיה משגיח הוא כמעט ולא יפסיד לקוחות. 
לשם כך הקמנו את עמותת "כושרות", אשר באה להרים את המודעות לבעיות הכשרות, ועל-ידי כך לגרום לדרישה ציבורית ברורה. הרבנות הראשית הוציאה בזמנו ספר בו מפורטים נהלי כשרות מדויקים ומצוינים, כיצד להפעיל מסעדות, אולמות, קייטרינג, בתי מלון ועוד. המאמץ שלנו מכוון להטמיע את הנהלים הברורים הללו בתוך מערכות הכשרות של הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות. בעז"ה נמשיך בכך ונצליח. ובכך נעלה את קרנה של הרבנות הראשית היקרה לנו ביותר