הרב מרדכי וולנוב
דף מס' 3 |
בס"ד
בורר |
בענין ניקוי כלים לצורך סעודת היום בזה אין ספק שמותר שהרי כן מבואר בסימן שלו' ס"ו רק עלינו להבין למה אינו אסור משום בורר שהרי מפריד הפסולת מן הכלים.
בענין זה אני דן באז נדברו חלק א ע' קמז' והיוצא מהאמור שם דיש ב' טעמים למה אין בורר בכלים לפי שגדר בורר שהפסולת מעורב וזה לא שייך בכלים ואינו דומה לקליפת פירות דשם הפסולת מקיפו משא"כ בכלי. ואם שופך המים על כלים לא נקיים כשהם מונחים בקערות המטבח, אין זה בורר שאין המים מנקים לגמרי עד שמשפשף כל כלי לבד. עוד טעם דלברור דבר גדול מדבר קטן לא חשיב כמעורב דהוי כמבורר.
...ורק לאחר זה חזר ואמר הגרש"ז שליט"א,שלדעתו אפשר שאין בזה איסור בורר, אם הספרים עומדים בארון לפי סדר מסוים, ואף שהוא ידוע רק לבעליהם, מ"מ כל שאינם מונחים בערימה זה ע"ג זה, לא חשיב כמעורב, כי עיקר העמדתם בארון הספרים הוא מפני שכל ספר הוא דבר חשוב לעצמו ולמקומו, ומפני שיש לו הרבה ספרים מעמידם זה אצל זה ואין בזה בגדר עירבוב.
מכל הלין שנתבאר נלע"ד ברור שבכגון נידוננו אין כל איסור ברירה ומותר לברור הנביא שצריכים לקרוא בו אפילו כשלא מכיר מקומו המדויק בין הספרים וגם לרבות אפילו צריך לשם כך להוציא ולצדד מיתר הספרים עד שימצא את הנביא הנדרש ואין כל מקום להחמיר בזה.
4. שו"ת ארזי הלבנון
אולי, בספרים קטנים (כדוגמת 'אורות התשובה כיס') אם יהיו הרבה ספרים כאלה בערימה ובחוסר סדר, אולי שייך בורר.
בספרים רגילים בגלל גודלם לא שייך בורר.
5. שו"ת אגרות משה חלק ד'
שאלה: אוכל ומשקה המעורבים ביחד, האם מותר להחזיק כיסוי הכלי ולהריק המשקה כדי לאכול האוכל לאלתר?
תשובה: ...פשוט שאם מניח מעט מהמרק אין זה בורר מאחר דעדין אוכל ומשקה מעורבין, אך מסיר את ריבוי המרק אין זה בורר, ורשאין להחזיק כסוי הכלי על הכלי ולהניח פתח קטן להסיר את ריבוי המרק אבל לא כל המרק. וכן כשרוצה דוקא מהמרק יעשה באופן שאפשר שיפלו משם גם מהאוכל אך לא בריבוי שזה יש להתיר.
6. שו"ת ארזי הלבנון
למרות ששם בורר אוכל מתוך הפסולת, והבעיה היא ברירה בכלי, בכל זאת כאשר שופך משקה ומשאיר בכלי, הרי לא הוכח שזו פסולת, שהרי נשאר בכלי. לכן מותר.
1. בית יוסף אורח חיים סימן שכא
גרסינן בירושלמי פרק כלל גדול (ה"ב) האי מאן דשחיק תומא (פירוש שכותש שומים) כד מפרך ברישיה (שמפרר ראשי השומים) חייב משום דש כד מבחר בקליפייתא (פירוש שנוטל אותם מן הקליפות) חייב משום בורר וכתבו סמ"ג (לאוין סה יג:) וסמ"ק (סי' רפב ע' רפה) והתרומה (סי' רכ) דאפילו הכי אין לאסור לקלוף שומים ובצלים לאכול לאלתר דההוא דירושלמי לא מיירי בקולף לאכול לאלתר אלא בקולף להניח כמו שפר"ח וכן כתבו הגהות בפרק כ"ב (ד"ק הי"ב) ורבינו ירוחם כתב בחלק ח' (עז ע"ג) שמה שאסר בירושלמי להסיר קליפתו דוקא כדי לשחקו אבל אם מסיר לו הקליפה כדי לאכלו כך מותר וכן הדין בבצלים קטנים וכן כתב בעל התרומה כדי לאכלו מיד מותר ורבינו פרץ כתב דוקא מעט מעט אבל לקלוף קיבוץ גדול יחד נראה כבורר ואסור עכ"ל רבינו ירוחם:
2. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכא סעיף יט
שום ובוסר ומלילות שריסקן מערב שבת, אם מחוסרים דיכה, אסור לגמור דיכתן בשבת; ואם אין מחוסרים אלא שחיקה, מותר לגמור בשבת. לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקדירה בשבת, אחר שמורידין אותה מעל האש. הגה: ומותר להחליק האוכל בשבת, ולא הוי בזה משום ממחק, הואיל ואפשר לאכלו בלא זה; ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך, תע"ב (מרדכי ר"פ כלל גדול). אסור * לקלוף (פד) שומים ובצלים כשקולף להניח, אבל לאכול לאלתר, שרי (ועיין לקמן סימן שי"ט) (סמ"ג והגה"מ פרק כ"ב וב"י בשם סמ"ק ותה"ד ורבינו ירוחם).
3. משנה ברורה סימן שכא
(פד) שומים ובצלים - וה"ה תפוחים ואגוזים ושקדים וכיוצא בזה ואם פותח פלוימי"ן וזורק הגרעינים הקשים להניח לאחר זמן הוי בורר ובתפוחים כה"ג י"ל ג"כ דאסור אבל מיד לפה שרי ליתן ואפשר אף לאותה סעודה שרי [פמ"ג]:
4. ביאור הלכה סימן שכא
* לקלוף וכו' - עיין במ"ב והוא מהב"י בשם הירושלמי דיש בזה משום מלאכת בורר ומה שכתב הרמ"א אסור לקלוף לאו דוקא א"נ משום דרצה לאשמועינן דלאלתר אפילו לכתחלה שרי. ולכאורה יש לדקדק דכיון דקולף בכלל בורר הוא ליתסר אפילו לאכול לאלתר דהא מי שקולף תפוחים ושומים ובצלים נוטל הפסולת ומניח האוכל וכבר נתבאר לעיל בסימן שי"ט דפסולת מתוך אוכל אפילו לאלתר חייב ונראה דכיון דא"א בענין אחר ודרך אכילתו בכך לא מקרי פסולת מתוך אוכל שאינו אלא לאכול התוך וכל שהוא לאלתר שרי אבל להניח אסור דלא עדיף מאוכל מתוך פסולת [מאמר מרדכי]:
1. שבת קמ.
משנה. אין שורין את החילתית בפושרין, אבל נותן לתוך החומץ. ואין שולין את הכרשינין, ולא שפין אותן, אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה. אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ, אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס.
רש"י
ואין שולין את הכרשינין - מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן, כדתנן במסכת ביצה (יד, ב): אף מדיח ושולה.
ולא שפין אותן - ביד, להסיר פסולת, דהוה ליה בורר.
אבל נותן לתוך הכברה - ואף על פי דפעמים שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה, ונמצא נתברר מאליו.
2. שולחן ערוך אורח חיים סימן שיט סעיף ח
אין שורין את (כט) הכרשינין (פי' הערוך ויצ"ה בלע"ז), דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת, ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת דהוה ליה כבורר, אבל נותנן בכברה * (ל) אע"פ שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה.
3. משנה ברורה סימן שיט
(כט) הכרשינין - הוא מאכל בהמה וה"ה תפוחי אדמה וכל כה"ג לא יתן עליהם מים כדי להסיר האבק והעפר מעליהם:
(ל) שנופל וכו' - כיון שאינו מתכוין לכך:
4. ביאור הלכה סימן שיט
* אע"פ שנופל וכו' - כן הוא לשון הר"ן ע"ש ולשון רש"י בזה אע"פ דלפעמים נופל וכו' ומשמע דס"ל דאל"ה אסור משום דהוי פסיק רישא:
5. שו"ת ציץ אליעזר ח"ו ס' לז'
ולפי זה יש ליזהר ולהזהיר עכ"פ שלא ישימו בשבת הפירות בכלי ולהציף עליהם המים כדרך שנוהגים לעשות בימי החול אלא להחזיק הפירות בידים וככה לשפוך עליהם המים ולהדיחם.
6. שמירת שבת כהלכתה פ"ג ס' כא'
פירות או ירקות שמעורבים בהם פסולת כלשהי, ואין רוב בני אדם אוכלים כזה, אסור לתתם במים כדי שהפסולת תרד או תעלה מהם, וכן אסור לשטוף את הפסולת ע"י זרם מים, שכן גם בזה יש משום הפרדת הפסולת מן האוכל, אלא יכין וישטוף פירותיו בערב שבת.
כמיות וגדלים
שו"ת ארזי הלבנון
עד גודל תפוזים (מגדול עד לקטן כמו תפוז) כאשר יש שתי שכבות בערך, אין בורר.
בתפוזים, יותר משתי שכבות, יתכן כבר שיש בורר.
בכל פרי גדול יותר, תלוי לפי הכמות.
מִיקְשָת אבטיחים כמו שמוכרים בדרכים, יתכן שגם שם יש בורר.
© כל הזכויות שמורות לכושרות