עירוב תבשילין

רבני כושרות

ערובי תבשילין

"אין יום טוב מכין לשבת", לכן כאשר חל יום טוב בערב שבת - אסור לבשל בו לצורך שבת.

הפתרון: על ידי הנחת עירוב תבשילין בערב החג מותר במהלך החג לבשל או לחמם מאכלים לצורך השבת.

במה מערבין?

לכתחילה: בפת ובתבשיל שמלפתים איתו את הפת (להוציא מדייסא).

בדיעבד: תבשיל שמלפתים איתו את הפת.

המנהג לערב בפת (בפסח- במצה) וביצה.

שיעור התבשיל

לכתחילה – כביצה.

בדיעבד – כזית.

להידור מצוה- לחם שלם וחתיכת בשר או דגים חשובה.

מי מניח את העירוב

לכתחילה: כל אחד יניח ואין לסמוך על עירובו של גדול העיר.

בדיעבד: יכול לסמוך על עירובו של גדול העיר.

יש אומרים שדווקא אם שכח פעם אחת יכול לסמוך, אבל יותר מפעם אחת לא.

אופן הזיכוי

המערב לאחרים צריך לזכות על ידי אחר.

הטעם: כדי שיהיה לאחרים חלק בתבשילין ושיוכלו לסמוך על זה לבשל.

הזוכה מגביה את העירוב טפח ממקום שהוא מונח והמערב חוזר ונוטל מהזוכה ואומר את נוסח העירוב.

נאכל התבשיל של העירוב

אם נאכל  העירוב קודם שהתחיל לבשל, אסור לו להתחיל לבשל, אלא אם נשאר בו כזית.

אם נאכל אחר שהתחיל בעיסתו, אפילו רק לש אותה, מותר לו לסיים אותה עיסה והוא הדין לתבשיל.

אחר שסיים לבשל לשבת מותר לאכול העירוב. ולמצווה משתמשים בפת ללחם משנה ואוכלים אותה בסעודה שלישית.

נוסח הברכה

מברך על מצות עירוב

ואומר: בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנו ולפלוני ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.

תרגום:

בערוב הזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין חמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.

שכח ולא אמר את הנוסח:

לכתחילה – אם נזכר קודם ליל יו"ט יחזור ויטול העירוב ויאמר הנוסח.

בדיעבד – יכול לסמוך על הדעות שהנוסח לא מעכב.