הלכות חודש אב תשע"ב
א. תשעת הימים
- השנה, יום שישי הוא א' מנחם אב.
משנכנס אב ממעטים בשמחה. כלומר: מיום חמישי בלילה, אור ליום שישי, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".
- השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא או פרחים, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
- משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.
מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם.
- זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.
ב. תספורת וכביסה
- ספרדים נוהגים לאסור תספורת, גילוח וכביסה רק ב"שבוע שחל בו ט' באב". השנה, תשעה באב חל בשבת, והצום נדחה ליום ראשון. לפיכך אין ימים המוגדרים "שבוע שחל בו". ומותר לכבס ולהסתפר עד יום שישי ח' באב.
- אשכנזים מחמירים ואוסרים תספורת, מיז' בתמוז, וכיבוס מיום שישי, א' אב. אולם, מי שיש לו רק בגד אחד והוא התלכלך, או שיש לו כמה בגדים וכולם התלכלכו, מותר לו לכבס בגד אחד לצורך ימים אלה.
ככלל, אשכנזים, ראוי שימהרו לכבס ולגהץ הכל עם יום חמישי כט' תמוז.
- כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
- כביסת בגדי תינוקות וילדים קטנים, מותרת.
ג. רחיצה
- עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים). אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
בשנה זו, שר"ח אב ביום שישי, מותר להתרחץ כרגיל.
רוב הספרדים נזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו. השנה, שאין "שבוע שחל בו" ( כדלעיל ב,1) מותרים לרחוץ כרגיל גם בשבוע שלפני ט' באב.
- הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.
בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.
ד. בשר ויין
נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב.
הבדלה במוצ"ש, פרשת מטות מסעי, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.
ה. מוסיקה, תפירה, סריגה וכד'.
- מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם) ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.
שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.
הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.
- שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
- נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.
- טיולים: אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.
שבת פרשת דברים, ט' באב
א. בשבת, גם מהצהריים ואילך, מותר ללמוד ולעסוק בתורה. אעפ"כ ראוי לעסוק רק בעיניני ט' באב, דברי הלכה או אגדה השייכים ליום.
ב. בדרך כלל בסעודה המפסקת אסור לאכול בשר ולשתות יין. אולם, בשבת, מותר לאכול בסעודה שלישית הכל. יש להקפיד ולסיים את הסעודה כמה דקות לפני שקיעה, דהיינו בערך ב19:30. מברכים בזימון כרגיל.
משעה 19:40 מתחיל הצום, ואסורים בכל חמשת העינויים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
ג. מי שחולץ נעליים והולך יחף, לא יחלוץ אלא לאחר אמירת "ברכו" בבית הכנסת, בתפילת ערבית של מוצ"ש. אולם, הנועל נעלי גומי, המותרים בט' באב, מותר לנעול אותם גם במהלך השבת או לקראת צאת השבת.
ד. צאת שבת בשעה 20:20 (משתנה בדקות, לפי מנהג המקום). מיד בצאת שבת יאמר כל אחד: ברוך המבדיל בין קודש לחול, ומדליקים נר הבדלה, ומברכים עליו, בורא מאורי האש. (אין הבדלה על יין וכו' במוצ"ש). אח"כ מותר להכין את ספרי הקינות וללכת עמם לבית כנסת. רצוי לאחר את זמן תפילת ערבית ב10-15 דקות, כדי שיהא זמן ללכת לבית הכנסת עם הקינות.
מוצאי שבת, יום ראשון י' מנחם אב
א. במשך הצום, יש להזהר ליטול ידים רק עד קשרי אצבעותיו.
ב. אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.
ג. בבקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבקר אלא במנחה.
ד. מחצות היום, שעה 12:45, אפשר לשבת על כיסא. (אע"פ שהמנהג לשבת בחצות היום הוא ביום ט' באב, ובשנה זו צמים בי' אב, בכל זאת לא נשתנה המנהג.
ה. במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 19:59, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום הוא כמה דקות אח"כ בשעה 20:07.
מאחר ובמוצאי שבת לא עשו הבדלה , עושים הבדלה בסיום י' אב, ומברכים על היין, ברכת הגפן, והמבדיל וכו' בלבד, (ללא נר ובשמים). גם הבדלה זו יש לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל שותה.
ו. נהגו בלילה לא לאכול בשר ולשתות יין. כיבוס ותספורת מותרים מיד בסיום הצום.
מעוברות ומניקות
א. ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.
ב. אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.
ג. הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).
ד. לדוגמא- מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.
ה. לכן- הלכה למעשה:
מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר. אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום. (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת)! גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.
ו. מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.
ז. כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו. אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.
יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!
© כל הזכויות שמורות לכושרות
