הרב מרדכי וולנוב
1. שיעורו
שיעורו המינימלי של ההדס הוא שלושה טפחים[1] (לדעת החזו"א: 30 ס"מ, לדעת הגר"ח נאה: 24 ס"מ).
אף ששיעור זה מודד את מקומם של עלי ההדס, יש למדוד את הענף ולא את העלים. לדוגמה, אם עלי ההדס עולים למעלה מן הענף, מדידת שיעור ההדס תהיה בגופו של הענף ולא תתחשב בעלים הגבוהים יותר[2]. להדס אין שיעור מקסימלי, ומכל מקום, בשעת הנטילה צריך ששדרתו של הלולב תהיה גבוהה בשיעור של טפח לפחות, יותר מן ההדסים והערבות[3].
2. שיהיה עבות
מבנה ההדס: ההדס הוא ענף שלכל אורכו יוצאים עלים השוכבים על הענף. מכל קן - שורת גובה אחת, יוצאים שלושה עלי הדס, וכל עלה מכסה ברוחבו את העלים שמצדדיו. כל עלה יוצא מעוקץ נפרד. העלים בגובהם מכסים[4] את כל אורך הענף, עד שלא נשאר בו מקום מגולה. ההדס הכשר הוא הדס שבכל קן וקן עומדים שלושת העלים זה כנגד זה בשווה[5]. הדס זה נקרא 'עבות'. 'הדס שוטה' הוא הדס ששלושת העלים בכל קן אינם נמצאים בקו שווה. לדוגמא, אם היו שני עלים בשווה זה כנגד זה, והעלה השלישי יוצא מעט גבוה מהם, אין זה עבות, אלא הדס שוטה, ופסול[6].
לכתחילה, יש לקחת הדס שכולו עבות, כלומר שמכל קן בהדס יהיו שלושה עלים באותו גובה. אך אם אין כולו עבות אלא רובו[7], די בכך להכשירו[8]. הדס שרובו עבות כשר, אפילו כאשר הרוב מקוטע ואינו ברצף[9].
הדס הארוך מהשיעור המינימלי (שלושה טפחים), כל זמן שיש רוב שיעור (טפח וחצי וקצת) שהוא עבות, ההדס כשר[10]. בהדס ארוך מהשיעור, שיש בו טפח וחצי וקצת שהוא עבות (רוב השיעור המינימלי), אך רוב ההדס אינו עבות, יש אומרים שרוב העבות צריך להיות רצוף ולא למקוטעים[11].
הדס שמלכתחילה היו לו שלושה עלים בכל קן, ואחר זמן נשר מכל קן עלה אחד, נחלקו הפוסקים האם הדס זה נקרא עבות או שוטה. למעשה, יש להחמיר שלא לקחתו אלא בשעת הדחק[12].
3. נקטם ראשו
נקטם ראשו של ההדס, לרוב הדעות פסול ויש לקחת הדס אחר[13].
הקטימה הפוסלת היא דווקא בעץ ולא בעלים[14]. לכן, אף על פי שנשרו העלים בראש ההדס ונשאר ראש העץ ערום, ההדס כשר, ובלבד שנשאר ברוב שיעורו עבות (בכל קן שלושה עלים).
[1] שו"ע, סי' תרנ סעי' א.
[2] משנ"ב, שם ס"ק א.
[3] שו"ע, סי' תרנ סעי' ב.
[4] למעשה, רוב הפוסקים הכריעו שגם אם העלים אינם חופים את העץ אלא עומדים לצדדים, ההדס כשר לכתחילה. עיין בשערי תשובה סי' תרמו ס"ק ג, שהביא את דעת ה'מור וקציעה' להחמיר, אך ה'ביכורי יעקב'בתוספת בכורים בסוף הספרוהחזו"אבאו"ח סי'קמו ס"ק טו) מפקפקים לגבי חידושו של ה'מור וקציעה'.
[5] בשם החזו"א מביאים, שאין צריך שיהיו ממש באותו קו, אלא כל קן שיש בו קו ישר העובר בתוך גובה נקודת חיבורם של העלים לעץ, נקרא הדס עבות, כגון שבסיס העוקץ של עלה אחד עומד בקו שווה עם גובהו של העוקץ השני. עיין בספר חידושים וביאורים, סוכה, סי' ה.
[6] שו"ע, סי' תרמו סעי' ג. ועיין במשנ"ב, שם ס"ק טו, שאין להכשיר כלל הדס שוטה.
[7] ב'כף החיים' (סי' תרמו ס"ק לח) כתב, שיהיה רוב ניכר, ובספר אורחות רבנו (ח"ב, עמ' רמט) מובא, שהגר"י קניבסקי היה מקפיד שההדס יהיה משולש לפחות בשני טפחים.
[8] שו"ע, סי' תרמו סעי' ה.
[9] פמ"ג, משבצות זהב, סי' תרמו ס"ק ט.
[10] ביאור הלכה, סי' תרמו סעי' ו בסוף ד"ה ולעיכובא.
[11] עיין ב'ביאור הלכה', סי' תרמו, ד"ה לעיכובא, שם מביא את דעת הפמ"ג, המסתפק בדבר זה.
[12] משנ"ב, סי' תרמו ס"ק יח.
[13] עיין שו"ע, סי' תרמו סעי' י.
[14] רמ"א שם.
© כל הזכויות שמורות לכושרות