המבורגר מהונדס - כשר?!
מכיוון שאין בידינו נתונים מדוייקים לגבי אופן ייצור הבשר הסינטטי קשה לקבוע את מעמדו הכשרותי באופן מוחלט. גם אם היו בידינו הנתונים המדויקים הרי ששאלה כזו צריכה להיות מוכרעת על ידי הפוסקים המובהקים והמקובלים בדורנו, והמעמד הכשרותי הסופי של מוצר כזה ייקבע בהתאם להכרעתם.
השאלה הראשונה שיש לברר היא מהיכן לוקחים את תאי הגזע שמהם מתחיל הייצור. האם הם נלקחים מהעצם או מהדם או מהשריר. אם הם נלקחים מהדם הרי המקור ממנו מתחיל הייצור איננו יכול להיות כשר, כשלעומת זאת אם הם נלקחים מהשריר או ממח העצם ניתן עקרונית לקחת אותם ממקור כשר.
יש לציין, שאף שהעצם כשלעצמה איננה אסורה גם אם זו עצם של בעל חיים לא כשר או שלא נשחט כהלכה, הרי מח העצם נחשב כבשר, וכדי שהוא יהיה כשר צריך לקחת עצמות של בעל חיים כשר שנשחט כהלכה ולהכשיר את העצמות במליחה. גם עצם יבשה שאין בה לחלוחית – כשרה, גם אם מקורה בבעל חיים שאינו כשר.
מה שניתן לומר באופן ברור הוא שאם ייקחו את תאי הגזע ממקור כשר, קרי, מבשר או מח עצם של בעל חיים שנשחט נבדק והוכשר כדין, ויגדלו אותם על בסיס מצע גידול המכיל גלוקוזה וחומרים כשרים אחרים התוצר הסופי יהיה כשר, והשאלה היחידה תהיה האם יש להגדירו כבשרי או כפרווה.
גם אם נגדיר אותו בסופו של דבר כבשרי, יהיה בכך מספר יתרונות משמעותיים, מכיוון שניתן יהיה להגיע לייצור בשר כשר ללא כל המגבלות הרבות הקיימות כיום במהלך ייצור בשר – שחיטה כשרה ע"י צוות שוחטים, בדיקות מדוקדקות שיוודאו שמדובר בבעל חיים שאיננו טרף, הסרת חלקים אסורים (גיד הנשה וחֵלֶב), הכשרת הבשר כדי להוציא את דמו וכו'.
תהליך כזה יכול להביא למהפכה משמעותית בייצור הבשר הכשר, הן בכך שהוא יפתור את בעיית הפחתים הגדולים שאיתם מתמודדים יצרני הבשר הכשר, והן בפתרון בעיות אקולוגיות ובריאותיות שקיימות כיום כתוצאה משימוש רב במלח לצורכי הכשרה.
במקרה שתאי הגזע נלקחים ממקור לא כשר, יש לדון האם רקמת השריר שנוצרת בסוף התהליך מחמת אותם תאי גזע דינה כדין תאי הגזע הלא כשרים מהם התפתחה רקמת השריר, או שמכיוון שהתפתחות הרקמות הייתה במעבדה על בסיס מצע גידול כשר והתאים לא התפתחו בגוף בעל חיים, הרי שה"בשר" שנוצר איננו נחשב לבשר אסור והתאים המקוריים יתבטלו במיליוני ומיליארדי התאים שנוצרו מהם בתנאי מעבדה ועל מצע גידול כשר.
אם אני מבין נכון את התהליך, הרי התאים מהם מתחילים את הייצור מתחלקים שוב ושוב וכך הם הופכים לרקמות שהופכות לבסוף להיות גוש בשר. ואם כן, השאלה היא האם אנו מתייחסים למוצר שנוצר בהתאם לחומר הראשיתי שממנו הוא התפתח, או שהחומר הראשיתי בטל בעוצם מיעוטו בכל מיליוני ומיליארדי התאים שנוצרו בהמשך כתוצאה מחלוקת התאים והתרבותם על בסיס מצע גידול פרווה. המעמד ההלכתי של המוצר נקבע לפי מצע הגידול ולא לפי התאים הראשוניים שהוזרעו על גבי מצע הגידול.
אם ההכרעה תהא האפשרות השנייה ונאמר שהחומר הראשיתי בטל במיליארדי התאים הכשרים שלא נוצרו בגוף בעל חיים, הרי שהתוצר הסופי ייחשב ככשר גם אם תחילתו בתאים שהוצאו ממקור לא כשר והוא ייחשב כפרווה, ולא תהיה בעיה לבשל אותו בחלב ולהכין איתו צ'יזבורגר כשר למהדרין (מלבד אולי בעיית מראית עין שאף עליה ניתן להתגבר). מכאן ואילך המטבחים הדתיים יוכלו לצמצם את מערכות הכלים שלהם לכלים חלביים בלבד.
אולם אם האפשרות הראשונה היא שתיבחר, הרי שאם המקור יהיה לא כשר הרי כל התוצר הסופי יהיה לא כשר ואם הוא יהיה כשר בשרי הרי שכל התוצר הסופי ייחשב לבשרי לכל דבר ועניין ויהיה אסור לבשלו עם חלב וגבינה ויהיה צורך להמתין מספר שעות בין אכילתו לאכילת מוצרים חלביים.
ואולי צריך להסתכל על הדברים באופן אחר ולומר שהבשר נוצר כתוצאה מפעילות שני גורמים שהאחד הינו איסור או בשרי והשני הינו כשר פרווה. הגורם האחד הוא הגורם הבשרי שממנו מתחיל התהליך והשני הוא מצע הגידול הפרווה שמחמתו נוצר המוצר הסופי.
הכלל ההלכתי הוא שבמקרה של מוצר הנוצר מחמת פעילות של שני גורמים שהאחד אסור והשני מותר - המוצר מותר, ואם אמנם כך, וניתן לראות את תהליך היווצרות הבשר הסינטטי כ"זה וזה גורם", המוצר ייחשב למוצר היתר פרווה, וזאת, גם אם התאים הראשוניים שמהם יתחיל התהליך יילקחו מבשר שלא נשחט והוכשר כדין. ואם אכן כך יוכרע, ניתן יהיה לייצר באופן דומה גם בשר חזיר כשר, מכיוון שאין הבדל הלכתי בין תאים הנלקחים מבשר חזיר או מבשר שלא נשחט כדין.
העובדה שהמקור הראשוני שממנו מתחיל התהליך הינו דבר האסור באכילה איננה מחייבת בהכרח שהמוצר הסופי יהיה אסור באכילה, וכך למשל, אנו מכירים את המוסק שהינו תבלין שמקורו בדם אסור, אך התהליך והשנויים שהוא עבר גורמים לכך שהוא מותר באכילה.
בעולם תעשיית המזון יש כבר כיום שימוש בחומרים כשרים למהדרין שמקורם הראשוני התחיל מחומר לא כשר – כך לגבי חיידקים שהופקו מחומרים לא כשרים אך לאחר מכן גדלו והתפתחו על מצעי גידול כשרים ומשתמשים בהם או בתוצרתם, וכך לגבי מוצרים שהונדסו גנטית כשהחומר הגנטי נלקח מבשר לא כשר ועוד.
וכבר בירושלמי במסכת סנהדרין מצינו שרבי יהושע בן חנניה שחי לפני למעלה מאלף וחמש מאות שנה מצהיר הצהרה דרמטית ואומר: "יכיל אנא נסיב קריין ואבטיחין ועביד לון איילין טבין והדינון עבדין איילין וטבין" ובתרגום מארמית: "יכול אני לקחת דלועין ואבטיחין ולעשות מהן איילים וצבאים שהם יולידו או יעשו איילין וצבאים". אמנם את זה עדיין לא הצליחו לעשות, אך העובדה שאפשר לעשות בשר מירק או מחומר סינטטי איננה כנראה דבר בלתי אפשרי ומשולל יסוד מציאותי או הלכתי.
לאחר שיהיו בידיהם כל הנתונים והפרטים המדוייקים על דרך היווצרות הבשר הסינטטי. ואף אם יוכרע שיש להתחיל את הייצור ממקור כשר ודין המוצר הוא בשרי הרי שתהיה בכך בשורה והתקדמות גדולה לקראת המציאות האידיאלית של הפסקת הרג בעלי חיים על מנת לספק את תאוות כרסו של האדם, וזאת, אף מבלי לוותר על אכילת הבשר ומבלי להיות צמחונים או טבעונים.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
