מיעוט המצוי

הרב זאב ויטמן

ככל הידוע לי, אין כללים ברורים לגבי נוסח הכיתובים העוסקים בצורך או בחובה לבדוק מחרקים ועל חלק מהמוצרים כתוב "יש לבדוק לפני השימוש" ועל חלקם "חובה לבדוק" ועל אחרים ראוי לבדוק". מבחינת ההלכה יש מקום להבחין בין רמת נגיעות שמעבר למיעוט המצוי שמחייבת בדיקה ובמקרה כזה יש לכתוב "יש לבדוק לפני השימוש" או "חובה לבדוק" ובין רמת נגיעות שמתחת למיעוט המצוי או שיש ספק לגבי מידת הנגיעות שאז אין חובת בדיקה ואין צורך לכתוב הגבלה כלשהי. במקרה כזה יש לכל היותר מקום לכתוב "ראוי לבדוק" כדי שמי שמהדר להחמיר על עצמו לבדוק גם בירק שבו הנגיעות הינה פחות ממיעוט המצוי יוכל לעשות זאת.

לגבי הגדרת מיעוט המצוי כותב הגרש"ז אויערבך שראוי לחשוש לדעת המשכנות יעקב שנגיעות של עשרה אחוזים נחשבת למיעוט המצוי. כשעוסקים בעופות או בהמות קל מאוד לחשב עשרה אחוזים. אם הסטטיסטיקה מלמדת שיש טריפה מסוימת המתגלה בעשירית מהבהמות או העופות הרי שטריפה זו הינה בגדר מיעוט המצוי ואין לסמוך על כך שרוב הבהמות כשרות ויש לבדוק כל עוף וכל בהמה מחשש לאותה טריפה.

כך גם בתאנים. אם המציאות היא שבממוצע בכל עשר תאנים יש תולעת אחת הרי שיש לבדוק כל תאנה ותאנה קודם אכילתה.

לעומת זאת, באורז או קיטניות או צימוקים קשה יותר להגדיר מה נחשב לעשרה אחוזים. האם מתייחסים למספר גרגרי האורז הנגועים לעומת כלל הגרגרים או שמתייחסים לשקית האורז כיחידה ואם יש שקית אורז אחת מתוך עשר הנגועה בחרק זה כבר נחשב למיעוט המצוי, או שאולי אם בעשר מנות אכילה ממוצעות יש חרק אחד זה מה שנחשב למיעוט המצוי, או אולי מתייחסים למספר גרגרי האורז שיש על כל גבעול כיחידה אחת וכו'. ונראה שלכל היותר יש מקום להחמיר להתייחס לכל מנת אכילה ממוצעת כיחידה (מכיוון שאין כל היגיון להתייחס לאריזות ולקבוע שאם נארוז בשקיות של ק"ג אחד האורז יהיה חייב בבדיקה מכיוון שהנגיעות תהיה מעל מיעוט המצוי ואם נארוז בשקיות של חצי ק"ג או 250 גרם הוא יהיה פטור מבדיקה מכיוון שזה יהיה הרבה מתחת למיעוט המצוי).

במפעל סנפרוסט אותו אני מלווה מקרוב אנו משתדלים להקפיד שלא לתת כשרות למוצרים בהם יש חשש לנגיעות שמעבר למיעוט המצוי. במוצרים בהם אין כל ספק שהנגיעות בהם היא מתחת למיעוט המצוי או בגלל טבע הגידול או בגלל הטיפול שהירק עובר במפעל קודם לאריזתו ולשיווקו – אנו לא נרשום דבר, ואילו במוצרים בהם החשש לנגיעות הינו גבולי או שנעשו בדיקות במדגמים קטנים יחסית שייתכן ולא משקפים נכונה את המציאות – אנו נכתוב ראוי לבדוק לפני השימוש (עלי לציין שכללים אלו הינן הרצוי והראוי אך לא המצוי ויש כמה וכמה מוצרים שכתוב עליהם חייבים לבדוק ויש מקום לתקנם לראוי לבדוק, ויש מוצרים שנכתב עליהם ראוי לבדוק וראוי להשמיט זאת מכיוון שמדובר בירק שהחשש לנגיעות בו הינה הרבה מתחת למיעוט המצוי).

אחר כל ההקדמה הזו אומר שעקרונית ניתן לבדוק ירק קפוא לאחר שמפשירים אותו. מעשית הדבר קשה ודורש מיומנות ומקצועיות, וכמעט ולא ישים בקרב הציבור הרחב, לכן נותני הכשרות צריכים להביא בחשבון בעת מתן הכשרות שהציבור לא בודק את הירקות הקפואים ויש לדאוג לכך שרמת הניקיון של הירקות הנושאים חותמת כשרות תהיה כזו שמבחינת הדין ניתן להשתמש בירק ולאוכלו ללא בדיקה, וממילא אין מקום לכתוב על מוצרים אלו "חייב בבדיקה", ולכל היותר, יש לכתוב ראוי לבדוק על מנת לציין שאף שמדובר במוצר שמבחינת הדין איננו חייב בבדיקה אך מכיוון שאי אפשר לומר שהוא נקי לחלוטין אף שמבחינת הדין הוא מותר באכילה ללא בדיקה הרי שיש מקום להדר ולבודקו.

דוגמה לכך הם הברוקולי והכרובית שהינם ירקות שניתן להגדירם כירק החייב בדיקה ולכן כדי לשווק אותם תחת כשרות עלינו להביאם לרמת ניקיון כזו שתפטור אותם מבדיקה. כדי להגיע לרמה כזו מתקיים פיקוח לאורך גידול הברוקולי והכרובית ע"י צוות משגיחים ובודקים מנוסים מ"מכון התורה והארץ" שעוקבים ברציפות לאורך כל חודשי הגידול אחר מצב השדות ובהתאם למצב נותנים הנחיות טיפול למגדלים.

לפני הקטיף נעשות ע"י בודקי המכון בדיקות מדגמיות שבהם לוקחים מאות ראשי כרובית וברוקולי מכל חלקה כדי לוודא שהיא נקייה עוד בטרם העיבוד במפעל. רק כרובית וברוקולי מחלקות בהם רובן המוחלט של ראשי הכרובית והברוקולי (90 אחוזים ומעלה!) נמצאים נקיים עוד לפני כל טיפול הנעשה במפעל מוכנסות לעיבוד במפעל.

במפעל עצמו עוברים הברוקולי והכרובית חיתוך לפרחים, ושטיפות מסיביות באופן שמוריד חלק גדול מהחרקים שהגיעו בכל אופן למפעל. לאחר מכן, עוברים פרחי הברוקולי והכרובית חליטה והקפאה.

בתום העיבוד נערכים שוב בדיקות מדגמיות גדולות של מאות ק"ג מכל יום ייצור על מנת לוודא שהתוצרת הסופית אכן נקייה. בדיקה זו מאשרת שהסיכוי שבאחד מפרחי הכרובית או הברוקולי יימצא חרק הוא אחד לכמה מאות. יש לציין, שרוב הממצאים המועטים שבבדיקות אלו הינם בגודל ובצורה שאדם רגיל יתקשה מאוד להבחין בהם ולזהותם, וגם הבודקים המומחים מתקשים לקבוע בוודאות אפילו לאחר שהם נעזרים בזכוכית מגדלת, שמדובר בבריה שלימה ללא כל חסרון.

למרות שסדרי השגחה אלו מביאים את המפעל לרמה גבוהה יותר מחלק מהחברות המשווקות ירקות המוגדרים על ידם כמהדרין וכללא חרקים, אנו לא מגדירים את התוצרת ככשרה למהדרין אלא ככשרה בכשרות רגילה וכפטורה מבדיקה לפני אכילתה, שהרי רמת הנגיעות בפרחי הכרובית הינה הרבה פחות ממיעוט המצוי. 

• הערת הרב וייטמן : ההיתר לאכול ברוקולי וכרובית ללא בדיקה היה נכון עד סוף שנת 2020. החל מ-2021 הכיתוב על ברוקולי וכרובית ישתנה, וייתכן וישווקו ע"י סנפרוסט גם ברוקולי וכרובית שמידת הנגיעות בהן היא מעל מיעוט המצוי, ולכן יש לבדוק או לנקות אותם לפני השימוש. אם מפרקים את פרחי הברוקולי והכרובית לפרחים קטנים משרים במים עם סטרילי לשלוש דקות ומנערים היטב את הברוקולי והכרובית בתוך המים ולאחר מכן מסננים את המים על בד סינון ובודקים ולא מוצאים נגיעות - המוצר מותר באכילה. גם ללא בדיקה כזו אבל אחרי טיפול כזה ושטיפה טובה של הברוקולי והכרובית לאחר ההשריה והניעור בסטרילי ניתן להתייחס אליהן כירקות שהנגיעות בהן היא פחות ממיעוט המצוי ומותר לאכול אותם ללא בדיקה נוספת.