מהלכות חודש אלול

מו"ר הרב אליקים לבנון

Ò    חודש אלול

א.         ביום רביעי, א' אלול, מתחילים האשכנזים לומר "לדוד ה' אורי וישעי" (מזמור כז' בתהילים) פעמיים בכל יום. יש האומרים אותו בפעם הראשונה בתפילת ערבית של אור ליום רביעי, וביום רביעי בשחרית, ומסיימים לאומרו לאחר שחרית ביום הושענא רבה. ויש המתחילים לאומרו ביום רביעי בשחרית ובמנחה, ומסיימים במנחה של יום הושענא רבה.

ב.         לאחר תפילת מוסף של א' אלול, תוקעים בשופר תשר"ת, ונוהגים לתקוע בכל יום לאחר תפילת שחרית. תקיעת שופר זו היא מנהג וזכר לכך שבראש חודש אלול עלה משה רבינו למרום כדי לקבל לוחות שניות ותקעו בשופר במחנה ישראל כדי ליידע את כולם שלא יטעו אחר עבודה זרה, כפי שארע במעשה העגל. ועוד רמז יש בתקיעת השופר: "עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם" (רמב"ם, הל' תשובה פ"ג ה"ד).

תקיעה זו נוהגים לתקוע עד יום שלישי, כח' אלול. בערב ראש השנה אין תוקעים, כדי להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה.

ג.          מנהג הספרדים לומר סליחות מיום חמישי, ב' באלול, ועד ערב יום הכיפורים.

י"ג מידות מקפידים לומר לאחר חצות הלילה. לפי החישוב המקובל, זמן חצות מחושב לפי אמצע היום (או הלילה) בין זריחה לשקיעה. לפי זה, בר"ח אלול זמן חצות הוא 00:40, והוא מגיע ביום כיפור ל-00:00.

אולם, לעניין אמירת סליחות עם י"ג מידות, אפשר לסמוך על שיטת הבן איש חי (שנה ראשונה, פר' ויקהל, ד, ח), שהחישוב הוא אמצע הזמן שבין עלות השחר לצאת הכוכבים[1]. לפי זה, באלול תשע"ד, זמן חצות משתנה מ-00:00 עד ל-23:54.

[אלו שלא רוצים לנהוג כך, יכולים לשנות את סדר הסליחות ולהתחיל לומר בערך ב-00:00 את החלקים שלא אומרים בהם י"ג מידות. מאוחר יותר, כאשר יגיע זמן חצות לפי החישוב הרגיל, יאמרו את החלקים שיש בהם י"ג מידות]

מנהג האשכנזים לומר סליחות לפחות ארבעה ימים לפני ראש השנה, ולהתחיל במוצאי שבת. השנה בה חל יום א' של ראש השנה ביום חמישי, מתחילים האשכנזים לומר סליחות במוצאי שבת פרשת ניצבים-וילך, אור לכ"ו אלול, עד ערב יום הכיפורים.

ד.         בשבת פרשת ניצבים-וילך אין מברכים את חודש תשרי. במוצאי שבת, למנהג האשכנזים, אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש", מפני שהמזמור נאמר כדי לברך את מעשה ידינו- "ומעשה ידינו כוננה עלינו", ובשבוע שחל יום טוב באמצעו, אין ששה ימי מעשה (עיין תחילת סימן רצה' ברמ"א ובמשנ"ב).