הפרשת תו"מ בזיתים מגידולים שונים

הרב משה כ"ץ

ב"ה זכינו והשומרון משופע בעצי זית. ברכה זו מצריכה מאיתנו בירורים הלכתיים הנוגעים לעצים אלו, בעיקר סביב סוגיית הפרשת תרומות ומעשרות. באופן פשוט, ניתן לחלק בין כמה סוגים של "בעלים" ביחס לעצים המצויים באזורנו. זהו, כמובן, קריטריון משמעותי שיש להתחשב בו ביחס לדיני תרומות ומעשרות, כפי שיובהר להלן.

1. עצים בגינות פרטיות: על עצים מגינות פרטיות חלה חובת הפרשת תרומות ומעשרות בברכה ונתינת המתנות למי שצריך לקבלן. מי שלא נותן ללוי את המעשר הראשון, יכול לסמוך על כך שאין כיום יחוס ברור ללויים, אך לעומת זאת,את מעשר העני חייבים לתת (הצעת הרב לבנון: להתנות שהצדקה אשר ייתן לעניים, תחשב כפירעון דמי מעשר עני).

2. עצים הנמצאים בשטח ציבורי שברשות הישוב: לפני שנדון בדיני תרומות ומעשרות, ראוי להתייחס לחשש איסור הגזל שיש בקטיף פרטי מעצים ציבוריים אלו.

נראה שכדי למנוע מהציבור למסוק עצים ברחבי היישוב ולהכשילו בחשש גזל, על מזכירות הישוב לקבל החלטה מסודרת שתתיר את השימוש בעצי הפרי שבשטחי הישוב (לאו דווקא עצי הזית).

בנוסף, גם נתינת הרשות לציבור למסוק באופן חופשי עצים מהמרחב הציבורי, אין בהרשאה זו כדי להקנות לעצים אלו מעמד של "הפקר" ולפטור את המוסקים מהפרשת תרומות ומעשרות (על פי שו"ע יו"ד, סימן שלא, סעיף טז), לפיכך יש להפריש מזיתים אלו תרומות ומעשרות ללא ברכה.

3. עצים הנמצאים בשטח היישוב או בסביבתו, ונטעו לכאורה על ידי ערבים: ברוב המקרים מונע צה"ל מהאוכלוסיה הערבית להתקרב לשטחי היישובים מטעמים ביטחוניים וממילא נמנעת מהם היכולת למסוק את העצים. הרב לבנון פסק במקרים מעין אלו, שמניעת הבעלים מלהגיע לעצים מהווה מעשה של הפקרת הפירות. בשל כך, אין חשש גזל במסיקת עצים אלו ואפשר למסוק מהם באופן חופשי. במקרים אלו התוצרת תהיה פטורה מהפרשת תרומות ומעשרות. אולם, זיתים, גמר מלאכתם הוא ביד ישראל. ומספק, יש להפריש גם מהם תרומות ומעשרות, בלי ברכה, ובלא נתינת מתנות בפועל.

ביחס לבתי הבד, כדאי לציין בפני הציבור נקודה נוספת חשובה. מי שכותש את הזיתים בבתי הבד הקטנים שבאזורנו, פעמים רבות יקבל שמן שמעורב בו שמן מזיתים של לקוחות אחרים ולא רק שמן מהזיתים שהוא מסק. הסיבה לכך היא שמוסק בודד לא מביא בדרך כלל כמות מספקת של זיתים הממלאת מיכל שלם במכונה, והפעלת המכונה בבית הבד נעשית לאחר שמערבים זיתים מכמה לקוחות שונים (ולעיתים בשמן המתקבל מעורב גם שמן שנשאר במכונה ובצינורות מהכתישה הקודמת). בשל כך, גם מי שהביא זיתים הפטורים מתרומות ומעשרות- נראה שמחמת הספק יהיה עליו להפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה, ומכיון שמדובר בספק אין חובה לתת את מתנות בפועל.

יש להזכיר, שלמרות שהזיתים נמסקו בשנת השמיטה - השמן שנעשה מהם אינו קדוש בקדושת שביעית, מאחר והחנטה של העצים הייתה בשנה השישית. ממילא, יש חובה להפריש מהשמן תרומות ומעשרות כבכל שנה - במידה ואכן הפירות התחייבו בכך. קדושת השביעית שבזיתים תבוא לידי ביטוי בעיקר בתחילת השנה השמינית, לאחר החנטה שתהיה במהלך השנה שביעית.