הרב יצחק דביר
שנת השמיטה הסתיימה, אך דיניה ממשיכים ללוות אותנו.
בשורות הבאות נסקור את ההשלכות של השמיטה לגבי ההמשך:
גינת הבית
מותר לשוב לעבוד בגינה כרגיל, אך יש להקפיד על הנקודות הבאות:
רכישה בשווקים
לעת עתה, בשווקים עדיין מצויים פירות וירקות מהשנה שעברה, כך שהחובה להמשיך ולבדוק את מסלולי השמיטה עדיין קיימת. מצב זה ממשיך בחודשים הקרובים כדלהלן:
בלוחות השביעית מפורטים התאריכים המשוערים שמהם הפירות והירקות כבר אינם שייכים לשנת השמיטה. למעבר ללוחות השביעית לחצו כאן
מובן שבכל שנה יש להמשיך ולקנות דווקא פירות וירקות תחת פיקוח כשרות. זאת כדי למנוע להמנע מאיסורי טבל, ערלה, רבעי, וכדי לחזק את מי שאיננו מכשיל את הרבים.
הלולב והערבה אינם קדושים בקדושת שביעית, אך אתרוג שהתחיל לגדול בשמיטה יש בו קדושה (ויש נוהגים כך גם בהדסים). לפיכך ברכישת אתרוג יש להקפיד על הנקודות הבאות:
גם אתרוגי חוץ לארץ אין לקנות כדרך המסחר הרגיל (במידה משקל ומניין) אלא בהבלעה עם הלולב, ויש מקילים לקנותם כרגיל, וזה דוחק.
ביעור
פירות או מוצרים הקדושים בקדושת שביעית, שכלו מן השדות– צריך לקיים בהם מצות ביעור ולהפקירם, אם יש בביתו מהם בכמות העולה על כמות הנאכלת במשפחתו בשלש סעודות. הדבר מצוי בעיקר ביין, פירות יבשים (אגוז, שקד, תמר וכדומה), פירות הנשמרים לזמן ארוך במחסני קירור (אגס, תפוח, אשכולית, תפוז, לימון, אבוקדו, קיווי, רימון וכדומה), או פירות שכבשו אותם או עשו מהם ריבות באופן ביתי.
בלוח השמיטה מובא התאריך המשוער שבו כלה מין זה בשדות, בתאריך זה יש להוציא את הפירות (או המוצרים) מן הבית, להפקירם בפני שלשה אנשים ולומר: "אחינו כל בית ישראל, כל מי שצריך ליטול - יבוא ויטול". לאחר מכן אפשר לקחתם חזרה הביתה.
מי שקונה מאוצר בית דין לאחר התאריך הביעור הנקוב בלוח, אינו צריך לבער, משום שהתקיים בהם הביעור ברשות בית הדין. אמנם מי שמקבל מחברו מוצר הקדוש בקדושת שביעית, או אוכל אצלו מוצרים כאלה, צריך לברר שנתקיימה בו מצות ביעור, ואם לא – יפקירו ויבערו כעת.
© כל הזכויות שמורות לכושרות