הַמַּעֲשֵׂר שֶׁבְּיָדִי - הֲרֵי הוּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.

כעת, את החלק שבידינו שהפרשנו למעשר, אנו מייחדים ל'תרומת מעשר'.

תרומה זו מוטלת על הלוי, ועליו לתת עשירית מהחלק שהוא מקבל לכהן כתרומה.

בזמן הזה אנו נוהגים להפריש את תרומת המעשר במקום הלוי.

תרומה זו קדושה גם היא כמו ה'תרומה הגדולה' שהפרשנו בתחילה, וגם בה יש לנהוג בקדושה, לשורפה, וכשלא ניתן לשרוף - להמתין על שהפירות יירקבו ואז להשליכם לאשפה עטופים בשקית.

כאשר מפרישים תרומת מעשר משמן שהכהן יכול להדליק בו - ראוי לתת את השמן לכהן. כך גם כאשר יש לכהן בעל חיים שיכול לאכול את הפירות שהפרשנו.